ארכיון

Posts Tagged ‘מונוקרייב’

היער הקסום – פסטיבל יערות מנשה מרגש ומהנה

למרות ההדליינרים המאכזבים והבלאגן עם הליינאפים – פסטיבל יערות מנשה מבסס את מיקומו כאירוע קבוע בלוח השנה המוזיקלי עם הופעות מצויינות ואווירה צפונית קסומה.

אווירה מיוחדת וקסומה – פסטיבל יערות מנשה. צילום: איתי לוי

מאת: איל פדר

תמיד יש את הרגע הזה כשמגיעים לפסטיבל בפעם הראשונה. זה לא תמיד קורה מייד, אבל פתאום – אתה רואה את זה, את הדבר האחד שאתה יודע שלא היית רואה סתם ככה ביום-יום. זה יכול להיות כובע מצחיק, או חבורה שלבושה אותו דבר: אבל התחושה תמיד ברורה. אנחנו במקום אחר עכשיו, בפסטיבל, והולך להיות כיף.

כיף זה אכן דרך מצויינת לסכם את היומיים העמוסים של פסטיבל יערות מנשה הרביעי בסוף השבוע האחרון. מול קהל סולד אאוט של 5000 איש בסטינג הציורי של הצפון, יערות מנשה קבע סופית את מקומו בתור החצי המשלים של האינדינגב, והוא כבר בהחלט לא אירוע שולי, אלא נקודת ציון משמעותית בלוח השנה שלנו. הפסטיבל שמר על רמת איכות מוזיקלית, גיוון ורב-תחומיות אומנותית שנדיר להיתקל בה בארצנו.
להמשך קריאה…

מודעות פרסומת

פוסט אורח: חלומות צפוניים – חלוקת כרטיסים ליערות מנשה

*** לכבוד הפסטיבל הבא עלינו לטובה, התחלפנו עם גיאחה ידידינו מהבלוג הנפלא עונג שבת (שאנחנו מקווים שיש לכולכם ב-RSS) והחלפנו חוויות על הנעשה בצפון. כאן תוכלו לקרוא את הגיגיו ולנסות לזכות בזוג כרטיסים, ואצלו בעונג שבת תוכלו לעשות אותו דבר, רק עם מחשבותינו שלנו. נפגש ביער! ***

הזוכים: דוד ומעיין – בדקו את תיבות המייל שלכם. תודה גדולה לכל המשתתפים והמגיבים!

——————————————————————————————————————————————————————
מה: פסטיבל יערות מנשה הרביעי, ימבה הופעות, 4-5.5.12 החל מ-14:00 בצהריים

היי אפרכסתנים, זה לא איל ולא חמוטל ולא ארז. זה גיאחה, מהבלוג ליד. אם אתם רוצים (ובצדק גמור!) לקרוא את הפוסט של איל, אתם ממש מוזמנים, הוא כתב נהדר אצלי בעונג שבת. בתמורה, אני מתארח לרגע אצלו בבית כדי לספר לכם משהו.

לפני איזה שנתיים וחצי הזמין אותי בחור ממש גבוה בשם עומר דיין לבקר אצלו בקיבוץ עין השופט. גדלתי רוב חיי בקיבוץ בגליל העליון וברירת המחדל שלי כיום היא געגועים תמידים לשקט של הצפון, איפה שהבתים נמוכים יותר והשמיים גבוהים יותר והכבישים ריקים יותר. במובן הזה, עצם העובדה שיש פסטיבל עם מוזיקה שאני אוהב במקום כל כך יפה ושליו כמו יערות מנשה מספיקה כדי להביא אותי לשם כל שנה. אבל האהבה האמיתית התחילה באיזה יום אחד, עוד לפני שבכלל הגעתי לעין השופט.

להמשך קריאה…

%d בלוגרים אהבו את זה: