ארכיון

Posts Tagged ‘ישראלי’

אמנותו מתנגנת בלילות – חלוקת כרטיסים לאביב גדג'

מה: אביב גדג', מופע השקה לאלבום "ילדים של מהגרים", רביעי, בארבי, 60/70 ש"ח.

מאת: איל פדר

אביב גדג'

צילום: רונן ללנה

אלג'יר. כמה קונוטציות יש בשם הזה לרבים מאיתנו ולתודעה הקולקטיבית שלנו. בשבילי, זה זכרון של תקופה רחוקה ונוסטלגית, ובעיקר זכרון של תחושה שחוויתי עם הלהקה הזו בפעם הראשונה – אתגר מוזיקלי.

את אלג'יר של נאמנות ותשוקה לא הכרתי. נחשפתי ללהקה לראשונה בימים ש"קיטש", הסינגל המוכר ביותר מ"מנועים קדימה" חרש את הרדיו הישראלי. ההרכב המיוחד הזה, ששילב בצורה גאונית בין המסורת המזרחית ממנה הגיעו חבריו לבין אלמנטים של רוק אלטרנטיבי ופוסט-רוק משובח, היה אחד הדברים הכי מסקרנים ששמעתי בחיי הקצרים עד אז. נכון, הם לא היו היחידים שיצרו את שילוב הרוק-מסורת באיזור הזה (כנסיית השכל, שפתיים ואפילו טיפקס), אבל הדברים שאפיינו אותם – המלנכוליה העמוקה המובנית בכל החומרים, הרמה הגבוהה של הגיטרות, הטקסטים האפלים והחכמים ובשבילי, מעל הכל, קולו הייחודי והחודר של הסולן – אביב גדג', גרמו לאוזניי להזדקף ולרוץ לקנות את האלבום.

להמשך קריאה…

פלורה משיקה סינגל חדש – חלוקת כרטיסים, אוזןבר, שני, 20.5

מה: פלורה משיקה סינגל חדש, אוזןבר, שני, 20.5, 20:00. 40 ש"ח

מאת: איל פדר

השם Flora, או לירון משולם אם תרצו, הוא אחד השמות הכי מוזכרים בבלוג הזה. מראשית דרכנו פלורה הייתה מהאמניות האהובות על חברי הבלוג, ופעם אחר פעם שמחנו לפרגן לה. החל מתחילת דרכה כזמרת\יוצרת עדינה, ששיריה הקצת חולמניים נעו במרחבי הפסנתר הדומיננטי והשירה הרגשית, ועד העצמי הבימתי החדש שלה, כיוצרת עצמאית שמופיעה לבד עם מקלדת, מחשב ומיקרופון בלבד.

שינוי הכיוון הזה, שאחת מהופעתיו הראשונות הייתה בחגיגות השנה לאפרכסת, הוביל את פלורה למקומות אחרים וגם, בסופו של דבר, לשיתוף פעולה מעניין מאוד עם אסף אבידן, איתו הסתובבה ברחבי אירופה כחלק מההרכב שלו החודשים האחרונים. בין ההופעות עם אסף, הספיקה לירון גם לכבוש כמה במות אירופאיות עם החומרים שלה.

עכשיו היא חוזרת לביקור מולדת, ומגיעה לאוזןבר להשיק סינגל חדש שעליו עבדה לאחרונה. לקראת ההשקה, שאלתי אותה כמה שאלות. כדאי לקרוא עד הסוף – מחכים לכם שם שני כרטיסים להשקה.

להמשך קריאה…

הגרלת בזק לסודה פאבריק (מחר!) באוזןבר!

מה: סודה פאבריק, שישי,  26.4, 23:00, אוזןבר. 30 ש"ח.

מאת: איל פדר

Antonia cover art

עד כמה אנחנו, בתור חובבי מוזיקת שוליים, אוהבים לחפש ולמצוא את הדבר הגדול הבא? מאוד. בגלל זה אנחנו פה, בגלל זה אנחנו מבלים שעות ביום בהופעות, בבנדקמפ, בבלוגים וביוטיוב ומחפשים את הדבר הבא שיתפוס את האוזן. זה יכול להיות לפעמים אלמנט מאוד קטן – הסאונד המיוחד של הקלידים, השילוב היצירתי של סגנונות, ריף גיטרה טוב, משחקי קולות מקוריים וכו', אבל לפעמים – זה דווקא המוצר המוגמר שגורם לנו להתאהב בשלם שגדול מסכום חלקיו.

אחד השמות שכבר הרבה זמן נמצאים "על הסף" של הקטגורי הזו הוא סודה פאבריק. אחרי שהם כבר סומנו לא פעם בתור "הדבר הבא"' הם נמצאים אמנם בקבוצת סיכון גבוה מאוד להפוך להבטחה לא ממומשת, אבל נראה שהחברה הצעירים האלה מתחילים סוף סוף לספק קבלות.

להמשך קריאה…

סיפור אהבה של חורף – חלוקת כרטיסים לניקול מרסדס, שישי, לבונטין

מה: Nicole Mercedes, השקה של All the windows, שישי, 28.12, 22:30, לבונטין 7. 30 ש"ח.

מאת: איל פדר

בתרבות המערבית נתפס האביב כתקופה בשנה שמעוררת רגשות רומנטיים ומייצרת התאהבויות חדשות. בשבילי זה מאז ומתמיד היה דווקא החורף. בכלליות בויכוח ארוך השנים של "קיץ מול חורף" אני בוחר בשני – יש משהו בסגריריות, מזג האוויר הקריר והבגדים הארוכים שמקנה לעולם צורה הרבה יותר יפה בעיניי. ובהמשך לבגדים, מאכלים ועוד שלל סממנים, לחורף יש בשבילי תמיד גם פסקול מיוחד במינו. מוזיקה נעימה ורגועה, כזאת שעוטפת ומחממת אותך במלוא מובן המילה – כזאת שנכנסת לתוך העור אבל לא מכריחה אותך לזוז ולצאת מהשמיכה. הז'אנר המושלם לתקופה הזאת של השנה הוא "דרים-פופ".

להמשך קריאה…

רוק אנד פאקינג רול – חלוקת כרטיסים ל-BRAIN CANDIES ו-ELECTRIC ZOO!

מה: Electric Zoo & Brain Candies, יום שישי, 27.7, 22:30, אוזןבר. 40 ש"ח

מאת: איל פדר

אלקטריק זו בפוזה אופיינית

אחרי הפוסט המצויין של ארז משבוע שעבר, הפעם הגיע תורי לכתוב על להקות שאני במקרה מכיר אישית מעולם אחר. אבל קודם כל, אנקדוטה:

ב-18 לאוגוסט 1969, בשעות הבוקר המוקדמות, עלה בחור צעיר בשם ג'ימי הנדריקס לבמה של פסטיבל וודסטוק בניו יורק, ניגן את הקטע הזה, ושינה את פני הרוקנ'רול לנצח. לצידו באותו פסטיבל היו כמה מהשמות שעד היום נחשבים לנכסי צאן הברזל ולמעצבים של המוזיקה המודרנית כפי שאנחנו מכירים אותה היום.

שתי הלהקות שיעלו ביום שישי הקרוב על במת האוזןבר יכלו בקלות להשתלב בליינאפ של אותו היום, הן מבחינת סגנון והן מבחינת רמה מוזיקלית.

רק מה – הן עוד לא ממש נולדו אז.

להמשך קריאה…

אינדי מלוכלך בכרך – חלוקת כרטיסים לפסטיבל אדיר, שני-שלישי, לבונטין

מה: פסטיבל אדיר – יומיים של הופעות שוליים בלבונטין 7, שני-שלישי 23-24.7. 50/80 ש"ח (יום\יומיים).

מאת: איל פדר

פסטיבל אדיר בלבונטין 7"פסטיבל הוא מקבץ אירועים אמנותיים או בידוריים בעל היקף גדול מהרגיל.", מספר לנו המילון של ויקיפדיה. אבל ההגדרה המילונית הזאת מפספסת מרכיב חשוב ומהותי ב"פסטיבל", מין מרכיב X שכזה אם תרצו. שהוא מה שהופך עוד אירוע יומיומי לבאמת פסטיבל.

תקראו לי רומנטיקן, אבל כשאני חושב על המושג הזה אני מדמיין משהו גדול, משהו חוויתי, משהו שקשה לחזור לסדר יום אחריו. המילה פסטיבל אמנם נזרקת כאן בתדירות מאוד גבוהה, אבל האם יש משהו מאחוריה?

תמונת המצב של פסטיבלי המוזיקה בישראל היא בכי רע. בעוד במדינות רבות בעולם יש אירועי שיא שנמשכים מספר ימים ומושכים עשרות אלפי אנשים, בישראל הסצינה הזאת אפעס לא כל כך התרוממה. נכון, בעבר היה את פסטיבל ערד (שנסגר בעקבות הטרגדיה), ויש קצת דברים כמו צמח, או אפילו רוק עצמאות – אבל גם הם בדרך כלל קטנים ומבודדים. על פסטיבלים עם הד-ליינרים בינלאומיים בכלל אין מה לדבר, כמו שכבר כתבנו כאן פעם, בעיקר מסיבות של מחיר (אנחנו לא על המסלול של אף טור) ושיקולים פוליטים.
להמשך קריאה…

"לא רחוק ולא כלום" – חלוקת כרטיסים+ראיון לקראת TV BUDDHAS, רביעי, אוזןבר.

מאת: איל פדר

TV BUDDHAS - הופעה אחת ויחידה + מורה מחליפה - אוזן בר, 18.7

יצא לי כבר בכמה הזדמנויות להשתפך על כמה שאני אוהב את הטיוי בודהז. הרכב הנויז\פוסט-Pאנק המצויין הזה הוא בעיניי אחד ממוצרי הייצוא המעניינים ביותר שיצרה הסצינה הישראלית.
הסאונד שלהם לא נשמע כמעט כמו שום דבר אחר ויש בו במקביל מעין ריגעה מונוטונית עם אנרגיה מתפרצת, דיסטורשן מחוספס עם עדינות ומוצר שהוא כל כך שלם בחלקיותו שהוא הופך להיות ממכר.
אפשר להגיד שיובל (גיטרה, שירה), מיקי (תופים) ואורי (גיטרות)  הצליחו בנישה שלהם – טורים בארה"ב ואירופה, קהל מעריצים בינלאומי, חתימה בלייבל (rough trade) נחשב בסצינה, וכל זה תוך חוסר-התפשרות טוטאלי על המוזיקה והסגנון שלהם. לאחרונה, אחרי תקופה ארוכה שחיו, יצרו ופעלו בחו"ל, חזרו (שני שליש מהם) לארץ הקודש, חזרה שלוותה גם בהרבה מטענים על שוק המוזיקה המוזיקה העצמאית והנויז והפוטנציאל הכלכלי בהן.
מאז החזרה הם שמרו יחסית על שקט (הופענות אחת בצימר), וביום רביעי הקרוב הם סוף סוף יעלו להופיע, בהרכב מלא ומשולש, על בימת האוזןבר בדבאל פיצ'ר עם הסופר גרופ מבית פית\קית – מורה מחליפה.
לקראת ההופעה המתוכננת תפסתי אותם לכמה שאלות:
להמשך קריאה…

ללקק ת'אצבעות – חלוקת כרטיסים לטייני פינגרז, רביעי, 27.6, בארבי

 מה: TINY FINGERS בהופעה אחרונה לפני פגרה, בארבי, קיבוץ גלויות 52, רביעי, 27.6, 21:30. 60/70 ש"ח

חלום על פגישה עם עומאר רודריגז לופז שהוביל לשיתוף הפעולה בישראל, עבודה על אלבום חדש וקונספטואלי ובטן מלאה על המצב בישראל. טייני פינגרז משחררים סינגל חדש ומספרים מה עובר להם בראש, ואיך אפילו הסאונד בהאנגר לא הרס להם את המפגש עם מארס וולטה.

TINY FINGERS live at Barby

מאת: איל פדר


פעם הייתה חלוקה מאוד ברורה בין שני עולמות – יש רוק ויש מוזיקה אלקטרונית. הסצינה הייתה שונה, האווירה הייתה אחרת, אפילו המרצ'נדייז וסגנון הלבוש היו כמעט הפוכים. אבל ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והשנים עוברות, ההפרדה בין הז'אנרים מטשטשת, ומהחיבור יוצא יצור כלאיים מרתק, עם אנרגיה של רוקנ'רול ואווירה של טראנס, עם מקצבים של דאבסטפ משולבים בריפים של מטאל. הרבה קולות בשנים האחרונות אומרים שלשם פנינו מועדות.

הדוגמא הכי טובה לשילוב הזה בארץ היא TINY FINGERS. ההרכב שמתאר את עצמו כ"מוזיקה אטומית מהחלל החיצון" הוא בעצם סוג של התפוצצות אנרגיה עוצמתית, שלוקחת את המאזין לטריפ מוזיקלי-הזייתי במרחבים שבין הדאבסטפ לרוק.

להמשך קריאה…

חלוקת כרטיסים לפאניק אנסמבל, מוצ"ש ה-9.6, בארבי.

מה: פאניק אנסמבל חוזרים עם אלבום שני! מוצ"ש, 9.6, 21:30, בארבי. 60/80 ש"ח.

מאת: איל פדר

עטיפת האלבום החדש

בעולם מושלם PANIC ENSEMBLE היו ההרכב הכי מצליח בעולם. בעולם רק קצת טוב יותר, הם היו לפחות גדולים כמו BEIRUT. בינתיים הם מסתפקים במקום של כבוד בסצינת האינדי המקומית, ומתהדרים בהילה של איכות ומקוריות נדירה. כבר סיפרתי כאן על החוויה הכמעט חוץ גופית שהייתה לי בהאזנה לאלבום הראשון, אבל אני חושב שאפשר לזקק את מהות ההערצה שלי אליהם למשפט אחד – הם הוכיחו לי שאפשר גם אחרת.

ההרכב מתעלם מהרבה מהמוסכמות המקובלות במוזיקה, בטח במוזיקה פופולרית. זה מתחיל מהבסיס של השירים – הטקסטים. קרן אלקלעי-גוט, משוררת ישראלית שכותבת באנגלית, אחראית לכל הטקסטים של הלהקה. אלו נעים במרחב הפסיכולוגי-מהורהר-אפל ועוסקים המון במיניות, מוות, חרדה וצדדים חשוכים של החיים.

על הבסיס המוצק הזה מתלבשת הקומה הבאה – הלחנים של מנהיג ההרכב, רועי ירקוני. בלחנים ניתן לראות מגוון של השפעות – מוזיקה מזרחית, קברט, מוזיקה קלאסית ורוק שמולחמים יחד ליצירת סגנון חדש. אחד הדברים המעניינים בלחניו הוא שלמרות שחלקם שונים בתכלית אחד מהשני, על כל השירים בסופו של דבר מושרית אותה "אווירת פאניק אנסמבל".

להמשך קריאה…

ביקור מולדת – 5 להקות שכדאי לשמור על הרדאר

לפני כמה שבועות נחתה בארץ אחת הלהקות הישראליות החביבות עליי – ה-TV BUDDHAS. חברי הלהקה הודיעו שהם חוזרים לחיות בארץ (וגם שמים את הלהקה על אש קטנה לתקופה..) ומייד התעופפו לטור באירופה. הבודהז הם אחת הלהקות הישראליות היותר מצליחות ומעניינות בשוליים העולמיים. להקת הנויז המצויינת הצליחה לצבור קהל לא רע במהלך השנים האחרונות בהן חיו בברלין, ואפילו רחמנא לצלן, להתפרנס מהעשייה המוזיקלית שלהם.

בשנים האחרונות בכל פעם שהיו מגיעים לארץ הייתי מקפיד לנסות ולתפוס הופעה שלהם, רגע לפני שהם יעלמו מפה שוב. כי ככה זה, הרבה להקות מצויינות, מסיבות מובנות לגמרי, בוחרות שלא להעביר את הקריירה שלהן בדרום תל אביב ומנסות לכבוש את הלב (והכיס?) של עולם הגדול. כמה מ"טובי בנינו" נמצאים עכשיו ברחבי הגלובוס, עושים מה שהם רואים לנכון בשביל לקנות לעצמם שם – וחלקם אפילו מצליחים. ולא, לא רק בלקן ביט בוקס. ובכל זאת גם אנחנו רוצים להינות מהתוצר! ולכן עכשיו, לכבוד שובם של החבר'ה, החלטנו לרכז לכם מספר להקות שמבקרות פה לעיתים נדירות – וממש לא כדאי לפספס אותן כשהן באות לנגב חומוס:
להמשך קריאה…

%d בלוגרים אהבו את זה: