ארכיון

Posts Tagged ‘בן ספקטור’

זאת אהבה

ידידנו מיכאל גינדין היה שבוע שעבר בהופעה של דניאלה ספקטור. הוא התרשם לטובה. מאד לטובה:

********************************************************************************

דניאלה ספקטור פותחת את מסע ההופעות של 2013 מאותו המקום שהפסיקה את המסע הקודם. לבד עם הפסנתר, מחזיקה את הקהל המאוהב, שמילא את הלבונטין עד אפס מקום, בציפייה דרוכה. עם שיר חדש ויפה היא פותחת צוהר קטן אל המסע שהיא עומדת לקחת אותנו אליו. זו אולי היכולת הגדולה ביותר של דניאלה ספקטור, ליצור תמונות בראשך. כשעולה הלהקה על הבמה, המוזיקה בונה רקע מושלם לדניאלה. בשורות קצרות היא מקרינה בראשך סרטי טבע על אוקיינוסים וערבות מושלגות בשילוב נהדר בין שירים חדשים ("ליוויתן" המצויין) וישנים ("הדב הלבן" שמגיע מיד אחריו, שהוא גם השיר האהוב עלי מאלבום הבכורה).

יש לדניאלה יכולת נהדרת להחזיק קהל לבדה, אבל היא בשיאה כשהיא מלווה בהרכב הקבוע שלה, עם דן קרפמן (בס) ורן יעקובוביץ' (תופים) שמחזיקים את יחידת הקצב המושלמת. המוזיקה שלה נשמעת אחרת לגמרי בלעדיהם, וחלק ניכר מהשלמות שלה אובד. הקסם עדיין שם, אך הוא גולמי מעט. עם הליווי של קרפמן ויעקובוביץ' הוא מתגשם בשלמותו. הם עוטפים את הנגינה והקול של דניאלה בחום, נותנים לו מקום לגדול ולהגיע לשיאו. מבלי שיחפשו להתבלט או לגנוב את הפוקוס, אי אפשר שלא לשים לב אליהם. לקולות הרקע של קרפמן, לנגינה מלאת ההשראה של יעקובוביץ', שהיא מעבר לתיפוף. לפעמים יש תחושה שיש על הבמה מתופף ונגן כלי הקשה גם יחד. מספיק לשמוע את הנגינה העדינה של יעקובוביץ עם הידיים על תוף הסנר בפתיחת "הדב הלבן" בשביל להתחיל לדמיין את ריצת הדב במרחבים הלבנים האינסופיים.

להמשך קריאה…

%d בלוגרים אהבו את זה: