ארכיון

Posts Tagged ‘בארבי’

ניב אסט מחמם את הביץ' פוסילז. ראיון+חלוקת כרטיסים.

מה: ניב אסט מחמם את Beach Fossils, שני, 16.9, בארבי ת"א. 21:30, 99 ש"ח.

מאת: איל פדר

Goodbye cover artבשנים האחרונות, אחרי תקופה ארוכה מאוד של בצורת ודינוזארים, תחום הופעות החו"ל בארץ קיבל עדנה מחודשת –  בעיקר בקרב סצינת האינדי העולמית. על המהפכה הזאת אחראי בהרבה מובנים ערן אריאלי, הלא הוא נרנג'ה הנהדר, שביום שני הקרוב ינחית פה את סנסציית השוגייז מברוקלין – Beach Fossils. מעבר לזה שמדובר באחד ההרכבים הכי טובים והכי חמים שפועלים כרגע בסצינה השוליים העולמית, הדבר שאנחנו הכי אוהבים בהפקות של נרנג'ה, זה שהוא תמיד, אבל תמיד, נותן דחיפה לסצינה המקומית ע"י בחירה של אמן ישראלי מסקרן שיפתח את הערב.

בשני הקרוב יעלה לראשונה על במת הבארבי המוזקאי המרתק והעדיין-לא-מוכר – ניב אסט. הסאונד של ניב, שנבחר אישית ע"י הלהקה לחמם אותם, משלב בין רוק גיטרת וגראז' ליצירה אלקטרונית עדכנית וקצבית בצורה כל כך שלמה ועם סאונד כל כך מלא – שקשה להאמין שכל זה וואן מן שואו של הבחור הצעיר שעומד על הבמה עם גיטרה ומחשב.
להמשך קריאה…

אמן משכנע – חלוקת כרטיסים להשקה של יהוא ירון

מה: יהוא ירון, מופע השקה לאלבום "אמן השכנוע העצמי", בארבי, 21.8, 22:00

מאת: איל פדר

אמן השכנוע העצמי cover art

עטיפת האלבום החדש

הבעיה עם יהוא ירון, היא שהעצב שלו כל כך יפה. וכשהעצב נשמע כל כך טוב, כולם רוצים לחוות אותו, ללטעום ממנו, לבוא לראות אותו מקרוב. הסיור המודרך הראשון שיהוא הציע לנו, באלבומו הראשון ופורץ הדרך, הציג הרים מושלמים של כאב שנבנו מטקסטים עשירים וחכמים שסודרו בצורה מושלמת, וביניהם התפתלו נהרות של עצב שבהם זרמו מלודיות מרגשות ועיבודים יצירתיים,.והקהל – רק מחא כפיים ורצה לראות עוד ועוד. עכשיו יהוא לוקח אותנו לסיבוב שני, והפעם הוא מכניס את האמיצים עמוק יותר ויותר לעולמו הפנימי המורכב, המסקרן והנוגה עם אלבום משובח שממשיך את אותו הקו של הקודם, אבל הולך קצת יותר לקיצון – הרגשי, התוכני והאמנותי, וצולח בהצלחה רבה את מבחן האלבום השני.

יופי ועצב הם שני המאפיינים הבולטים של "אמן השכנוע העצמי", אלבומו החדש של ירון שיצא לאחרונה. ירון, שנבחר לזמר השנה שלנו ב-2011 להמשך קריאה…

עולמות אבודים – חלוקת אלבומים וכרטיסים לועדת חריגים

מה: ועדת חריגים, "העולם אבד מזמן" – מופע השקה. 20.8. בארבי.

מאת: איל פדר

the_world_is_well_lost

"היי, בואי נהיה כלום, נפרוש מבית הספר, ונישן בצהריים/ אחר כך נחיה בתוך סרטים, ונשחק אותה מתים, כי זה הכי בטוח"

– ועדת חריגים/זה בסדר לפחד

 ליובל הרינג, סולן וכותב השירים של ההרכב ועדת חריגים, יש אובססיה עמוקה עם פנטזיית נעורים נוסטלגית. המילים שהוא כותב, המוזיקה שעוטפת אותם, היוזמות וההרכבים שהוא מוביל וגם הרבה מההתבטאויות שלו עוסקת במתח שבין נוסטלגיה, תמימות, פשטות ויופי, שמשוייכים, לפחות מחשבתית, לימי הנעורים שעברו ואינם – לבין המציאות הקשה והקרה של העולם והקיום המודרני. העצב החשוף הזה, הדיסוננס הזה וההתמודדות איתו, זה מה שמרכיב את האלבום הראשון והמצויין של ועדת חריגים – אחד הטובים ביותר שיצאו כאן בשנים האחרונות.

להמשך קריאה…

אמנותו מתנגנת בלילות – חלוקת כרטיסים לאביב גדג'

מה: אביב גדג', מופע השקה לאלבום "ילדים של מהגרים", רביעי, בארבי, 60/70 ש"ח.

מאת: איל פדר

אביב גדג'

צילום: רונן ללנה

אלג'יר. כמה קונוטציות יש בשם הזה לרבים מאיתנו ולתודעה הקולקטיבית שלנו. בשבילי, זה זכרון של תקופה רחוקה ונוסטלגית, ובעיקר זכרון של תחושה שחוויתי עם הלהקה הזו בפעם הראשונה – אתגר מוזיקלי.

את אלג'יר של נאמנות ותשוקה לא הכרתי. נחשפתי ללהקה לראשונה בימים ש"קיטש", הסינגל המוכר ביותר מ"מנועים קדימה" חרש את הרדיו הישראלי. ההרכב המיוחד הזה, ששילב בצורה גאונית בין המסורת המזרחית ממנה הגיעו חבריו לבין אלמנטים של רוק אלטרנטיבי ופוסט-רוק משובח, היה אחד הדברים הכי מסקרנים ששמעתי בחיי הקצרים עד אז. נכון, הם לא היו היחידים שיצרו את שילוב הרוק-מסורת באיזור הזה (כנסיית השכל, שפתיים ואפילו טיפקס), אבל הדברים שאפיינו אותם – המלנכוליה העמוקה המובנית בכל החומרים, הרמה הגבוהה של הגיטרות, הטקסטים האפלים והחכמים ובשבילי, מעל הכל, קולו הייחודי והחודר של הסולן – אביב גדג', גרמו לאוזניי להזדקף ולרוץ לקנות את האלבום.

להמשך קריאה…

דראנק משין מחממים ומחלקים כרטיסים ל….סטיבן מלקמוס!

*****כידוע לכולם אנחנו לא מתעסקים בהופעות חו"ל אלא במקרים נדירים במיוחד. והנה לכם מקרה נדיר שכזה – ההופעה של סטיבן מלקמוס בארץ. מעבר לזה שמלקמוס והג'יקס הם הרכב מדהים (האלבום האחרון שלהם הוא אחת הרכישות הטובות שביצעתי), מחממת אותם להקה מקומית שאנחנו מאוד אוהבים – Drunk Machine. וכשעלה הרעיון שחברי המכונה יכתבו למה הם אישית מתרגשים מההופעה, לא יכולנו שלא לפרגן. אז תקראו, תשתתפו ואלי אפלו תזכו בכרטיס נכסף בחינם . ועכשיו, אני מפנה את במה להם.******
איל

——————————————————————————————————————————————-

מה: סטיבן מלקמוס והג'יקס, חימום של דראנק משין. בארבי, קיבוץ גלויות 52. 22.8, 21:00

Stephen Malkmus (Pavement) & The Jicks Live in Tel Aviv

שבת שלום לכל קוראי אפרכסת!

כשבאנו לכתוב פוסט אורח בבלוג על מלקמוס וההופעה בישראל, החלטנו לוותר על (עוד) תמצות הביוגרפיה של סטיבן ופייבמנט, וגם לחסוך מכם (עוד) מיקסטייפ והמלצות על שירים מהסיבה הפשוטה שזה כבר נעשה ע"י רבים וטובים מאיתנו ואין טעם להוסיף . פספסתם? מרגישים שלא קיבלתם מספיק? בבקשה:

גיל מאורר

Small Town Romance

ענג שבת

מוזיקה נטו

במקום זה, בואו נדבר תכלס. למה אנחנו – בשום פנים ואופן – לא התכוונו להפסיד את ההופעה הזו גם אם לא היה נופל בחלקינו הכבוד האדיר לפתוח אותה.   (*וגם למה אנחנו מתרגשים כמו ילדות קטנות)
להמשך קריאה…

ללקק ת'אצבעות – חלוקת כרטיסים לטייני פינגרז, רביעי, 27.6, בארבי

 מה: TINY FINGERS בהופעה אחרונה לפני פגרה, בארבי, קיבוץ גלויות 52, רביעי, 27.6, 21:30. 60/70 ש"ח

חלום על פגישה עם עומאר רודריגז לופז שהוביל לשיתוף הפעולה בישראל, עבודה על אלבום חדש וקונספטואלי ובטן מלאה על המצב בישראל. טייני פינגרז משחררים סינגל חדש ומספרים מה עובר להם בראש, ואיך אפילו הסאונד בהאנגר לא הרס להם את המפגש עם מארס וולטה.

TINY FINGERS live at Barby

מאת: איל פדר


פעם הייתה חלוקה מאוד ברורה בין שני עולמות – יש רוק ויש מוזיקה אלקטרונית. הסצינה הייתה שונה, האווירה הייתה אחרת, אפילו המרצ'נדייז וסגנון הלבוש היו כמעט הפוכים. אבל ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והשנים עוברות, ההפרדה בין הז'אנרים מטשטשת, ומהחיבור יוצא יצור כלאיים מרתק, עם אנרגיה של רוקנ'רול ואווירה של טראנס, עם מקצבים של דאבסטפ משולבים בריפים של מטאל. הרבה קולות בשנים האחרונות אומרים שלשם פנינו מועדות.

הדוגמא הכי טובה לשילוב הזה בארץ היא TINY FINGERS. ההרכב שמתאר את עצמו כ"מוזיקה אטומית מהחלל החיצון" הוא בעצם סוג של התפוצצות אנרגיה עוצמתית, שלוקחת את המאזין לטריפ מוזיקלי-הזייתי במרחבים שבין הדאבסטפ לרוק.

להמשך קריאה…

חלוקת כרטיסים לפאניק אנסמבל, מוצ"ש ה-9.6, בארבי.

מה: פאניק אנסמבל חוזרים עם אלבום שני! מוצ"ש, 9.6, 21:30, בארבי. 60/80 ש"ח.

מאת: איל פדר

עטיפת האלבום החדש

בעולם מושלם PANIC ENSEMBLE היו ההרכב הכי מצליח בעולם. בעולם רק קצת טוב יותר, הם היו לפחות גדולים כמו BEIRUT. בינתיים הם מסתפקים במקום של כבוד בסצינת האינדי המקומית, ומתהדרים בהילה של איכות ומקוריות נדירה. כבר סיפרתי כאן על החוויה הכמעט חוץ גופית שהייתה לי בהאזנה לאלבום הראשון, אבל אני חושב שאפשר לזקק את מהות ההערצה שלי אליהם למשפט אחד – הם הוכיחו לי שאפשר גם אחרת.

ההרכב מתעלם מהרבה מהמוסכמות המקובלות במוזיקה, בטח במוזיקה פופולרית. זה מתחיל מהבסיס של השירים – הטקסטים. קרן אלקלעי-גוט, משוררת ישראלית שכותבת באנגלית, אחראית לכל הטקסטים של הלהקה. אלו נעים במרחב הפסיכולוגי-מהורהר-אפל ועוסקים המון במיניות, מוות, חרדה וצדדים חשוכים של החיים.

על הבסיס המוצק הזה מתלבשת הקומה הבאה – הלחנים של מנהיג ההרכב, רועי ירקוני. בלחנים ניתן לראות מגוון של השפעות – מוזיקה מזרחית, קברט, מוזיקה קלאסית ורוק שמולחמים יחד ליצירת סגנון חדש. אחד הדברים המעניינים בלחניו הוא שלמרות שחלקם שונים בתכלית אחד מהשני, על כל השירים בסופו של דבר מושרית אותה "אווירת פאניק אנסמבל".

להמשך קריאה…

%d בלוגרים אהבו את זה: