ראשי > מבצעים! > פסטיבל צ'ימידן – חגיגה של מוזיקה ואמנות במבטא רוסי – היום!

פסטיבל צ'ימידן – חגיגה של מוזיקה ואמנות במבטא רוסי – היום!

מאת: איל פדר
הקהילה דוברת הרוסית בישראל הפכה להיות מוקד מרכזי בהוויה הישראלית. ב-25 השנים שעברו מאז העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר, נטמעה הקהילה הזו במובנים רבים בתוך הישראליות, אך שמרה על מאפיינים ייחודיים משל עצמה.
היום, לרגל 25 שנה לאותה עלייה, מארגנת קבוצה של ארגונים – בהובלת עמותת פישקא, אירוע מיוחד שיחגוג את התרבות המיוחדת שנורה בקהילה הזו – שילוב של שאריות מהעבר ואלמנטים מפה. האירוע, שיתקיים היום החל מ-17:30 בבארבי, נקרא פסטיבל צ'ימידן.
במסגרת הפסטיבל יהפוך הבארבי למתחם חגיגי ובו יופיעו בין היתר להקת התפוחים, הרכב התיאטרון ציפורלה עם מופע מיוחד לכבוד האירוע, פושקין טריו,להקת הרוקאבילי The Mollycoddles,קרימינל פרוג'קט ואמנים נוספים, ויתקיימו הפעלות לילדים, תצוגת אופנה, תערוכת אמנות ועוד. לקראת האירוע המיוחד, תפסנו את המארגנים מפישקא לכמה שאלות:
מה זה בעצם תרבות ישראלית דוברת רוסית? איפה היא מול התרבות הישראלית ומול התרבות הרוסית?
תרבות ישראלית דוברת רוסית היא תרבות שנוצרה בארץ על ידי אנשים שעלו מ​מדינות ברה"מ לשעבר בשנות ה-90. היכולת לשמור על השפה והתרבות שהובאה על ידי דור ההורים, אפשרה לילדים שגדלו והתחנכו בישראל, לחיות בין שנ​י העולמות ולספוג גם מהישראליות וגם מתרבות בית אבא שגדלו עליה. יוצרים שונים בתחומי מוסיקה, מחול, תיאטרון, שירה וספרות החלו ליצור על התפר בין העולמות והזהויות, כאשר הם מדברים על המציאות כאן, בעיני מהגר, שמאפשרת זווית ראיה ייחודית. למשל, הרכב מוסיקלי לוס כ​פרוס שיוצרים בשפה רוסית ועברית (רק האלבום האחרון שלהם כולו בעברית, האלבומים האחרים היו ברוסית והם ​פונים בעיקר לקהל ישראלי).
הפסטיבל בעצם מציין 25 שנים לעלייה מחבר העמים. איך התרבות של הקהילה הזאת השתנתה לאורך התקופה?
בהרבה מובנים, ההווי התרבותי השתנה. השפה היומיומית השתנתה ואנשים מדברים עברית-רוסית ומרגישים הרבה יותר ישראליים -הם ​שירתו​ בצבא, למדו במוסדות חינוך בארץ. כך גם באמנות, היוצרים היום ה​י​נם חלק מהווי ישראלי, הם יוצרים, מציגים ומופיעים לקהל ישראלי.
האם היום, 25 שנה אחרי, הקהילתיות הזאת עדיין מורגשת – לטוב ולרע? 

בתקופה בה העולים הגיעו​ ארצה, נוצר מצב שעולים נמצאים עם עולים במין קהילתיות גאוגרפית כפויה​, פשוט כי הם התמקמו בשכונות חדשות שנבנו עבורם או באזורים בעלי אופי סוציו-אקונומי מסוים. יצא שלאורך השנים הראשונות גם היה להם קל יותר לתקשר עם אנשים דומים להם, שעברו את אותה חוויית הגירה. כיום הצורך בקהילתיות משתנה. אחרי שיש כבר דור שלם שנולד והתחנך כאן, החיפוש אחר החיבורים החברתיים מגיע ממקום יותר פנימי, ניסיון לאתר מחדש את הקשרים שהתרופפו ולעצב מחדש תחושת שייכות. קהילת פישקא היא דוגמא מצוינת, קהילה שהתפתחה לפני 7 שנים, ובה עולים שכבר מרגישים חלק מהסביבה ה​ישראלית הרחבה יותר​ אבל רוצים להנציח את השורשים שלהם ולא לוותר על המקורות, וזו בעצם המהות של קהילתיות משתנה.
איזה ז'אנרים מוזיקלים פופולרים במיוחד בקהילת דוברי הרוסית? יש כאלה?
מוזיקה בלקנית (דברים כמו גוגל בורדלו למשל), מוזיקה שמחה ומרקידה, דברים ששאובים ממוזיקת עולם, הרכבי רוק וגרוב ובגדול מוזיקה טובה, כמו כולם. במוזיקה כמו בתרבות אין הבדל בין ישראלים צברים לעולים מרוסיה, כולם ישראלים וכולם אוהבים מוזיקה שמדברת אליהם וגורמת להם להרגיש טוב.​
מה מתוכנן לפסטיבל? ​

א​נחנו נחלק את הבארבי לכמה מתחמים שונים והולך להיות ערב מעניין כיפי ורב תחומי. הצגות והפעלות במתחם ילדים, תערוכת אמנות של קבוצת "נאו ברביזון" ושיח אמן משותף בין הקבוצה לבין האמן המוערך מיכאל גרובמן, תצוגת אופנה ושיח אמן עם מעצבי האוונגרד "פראו בלאו", רב שיח בנושא תיאטרון והגירה עם רועי חן (גשר) ואיגור ברזין (מלנקי), ציפורלה יעשו כמה קטעים מצחיקים בטירוף, וכמובן המון המון מוזיקה מעולה – התפוחים, קרימינל פרוג'קט, מוליקאדלז והפתעות נוספות לאורך הערב… תבואו🙂

:קטגוריותמבצעים!
  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: