רק גבר – ארז דסקל ורוב הסיכויים משיקים סינגל
ארז דסקל ורוב הסיכויים משיקים סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה ביום שבת ה20.9. את מיכאל גינדין זה משמח במיוחד.
יש משהו שובב במשחקיות של ארז דסקל. זה שם בדרך שבה הוא משחק עם המילים, בדרך בה הוא משחק עם הצלילים שמתגלגלים לו בלשון, בדרך שבה השין שלו משחקת לך באוזן.
עם הצליפה של הגיטרה ועם החיוך הזה, שמבליח לשנייה כשהוא מצליח לחשוף אותך אל משהו בתוכו לפני שהוא לוחץ על פדל האפקטים ומכריח אותך לרקוד בזמן שאתה בכלל מנסה לפענח אותו.
צילום: איה ספרקלס
לפני ששמעתי אותו לראשונה, הכרתי את ארז בתור הטבח ואיש הסאונד המגניב של הבר-קיימא, המקום שבו אני עובד, הבית השני שלי, ההגשמה של החזון שלי ושל עוד מאות אנשים אחרים. ועדיין, לשמוע אותו תפס אותי בהפתעה. כי בעוד שידעתי שאני אמצא שם טקסטים פוליטיים וחברתיים מצוינים דוגמת "ביום שאחרי" , טוב, בכל זאת, הבר קיימא) החיוך והקריצה תפסו אותי. החיוך הזה, במילים ובמוזיקה, שנוכח בכל רגע. בטרובדוריות הרוסית הזו, שהבילויים ייבאו ארצה בהצלחה, המלאה בציניות כאובה. ריקודי הורה מסביב לתמרות עשן חרבות.
והלילה נחזיק במושכות ("החיים כמשט").
הרקע התאטרלי של ארז דסקל, שלמד תאטרון חברתי באוניברסיטת חיפה ושיחק במספר הצגות פרינג', בולט באופן שהוא ממחיז בשירה את הטקסטים המושחזים ובא לידי ביטוי גם בהופעות האדירות, דוגמת ההופעה הניידת ברחובות תל אביב על טנדר ובקמפיין ההדסטרט (שהיה אחד הקמפיינים הכי כיפיים שראיתי).
אבל יותר מכל, אלו השורות האישיות שתופסות אותך, שנותנות לך את התחושה שהוא עוקץ אותך על מחשבה סודית וחבויה שלך, ואתה נותר לתהות מאיפה הוא יודע בכלל? או שהוא בכלל עוקץ רק את עצמו? וכל זאת בזמן שהחיוך הזה, החבוי, עדיין שם. ואולי זו הדרך שבה הוא מעז לכתוב על גבריות בצורה שמדברת אלי, בלי להיסחף לקלישאות מצ'ואיסטיות המינגויי סטייל או סיפורי הגבר-תינוק על שם ערן צור. שירים כמו או "גברים בעלמא " שיוצא כעת כסינגל הראשון מתוך האלבום שבדרך (הפקה מוזיקלית של יהוא ירון), שמתעסק בצורה כנה בגבריות, ב(חוסר) עמידה בציפיות, ובדחף העז לברוח ולהיעלם.
מתחשק לי להרוס הכול עוד פעם
לפרק לחלקיםשלא יראו שזה כואב לי
שלא יגידו שאני חלש
מתי בעצם זה נהיה כל-כך קשה
להתחיל לחיות כל פעם מחדש "
ארז דסקל ורוב הסיכויים, מופע השקת הסינגל "גברים בעלמא", יום ש' 20:00, זבולון 14, 40 ש"ח
