ראשי > מבצעים! > מתנה לחג: אלבום בכורה לרון מיניס – ראיון+חלוקה

מתנה לחג: אלבום בכורה לרון מיניס – ראיון+חלוקה

מה: רון מיניס משיק אלבום בכורה, חמישי, 20:30, התיבה ביפו, שד' ירושלים 18

מאת: איל פדר

ron minisבמוזיקה הישראלית הפופולרית של שנות ה-70 וה-80 הייתה באופן מפתיע מגמה חזקה של מוזיקה מורכבת. יוצרים כמו שלמה גרוניך, יוני רכטר ואחרים יצרו להיטים שכבשו את הרדיו ואת המצעדים, כשהם משלבים הרמוניות מתקדמות, עיבודים ג'אזיים לא פשוטים כלל, ובד"כ גם מילים טעונות משמעות בעברית צחה. המגמה הזאת הלכה וכמעט נעלמה לאורך השנים, כשרק יוצרים בודדים עוד יצרו בסגנון הזה. בימינו אפשר למצוא או יוצרים שהלכו עמוק יותר לתוך הג'ז (כמו אבישי כהן) או כאלה שמושפעים מהסגנונות הללו, אבל נמצאים באיזור יותר מיינסטרימי-פופי (כמו אלון עדר ולהקה, או אפילו שלומי שבן).

ממש לאחרונה יצא לי להכיר את רון מיניס, מוזיקאי ויוצר מרתק, רב גוני וייחודי, שמוציא בימים אלה אלבום בכורה עליו הוא עובד כבר כחמש שנים. האלבום, "נקודת אור", מרגיש במובנים רבים כמו המשך ישיר של אותה תנועת מורכבות במוזיקה משנות ה-70 וה-80 בארץ. מלודיות נעימות עטופות בעיבודים מורכבים, שירה רכה ונוגעת עם טקסטים מלנכולים על שברון לב בעברית צחה.  ביום חמישי הקרוב ישיק רון את אלבום הביכורים (טוב לא התאפקתי, שבועות בכל זאת) במופע מיוחד בתיאטרון התיבה.  לנו יש שני כרטיסים לחלק לכם. רוצים? תשאירו תגובה על הפוסט ותכנסו להגרלה.

אבל רגע לפני, בואו תכירו אותו קצת יותר טוב:

הרקע, וגם העיסוק העכשווי שלך במוזיקה הוא מאוד מגוון. מצד אחד דברים כמו סנאגנאבין ומצד שני קריירת הסולו שלך. מה המקורות המוזיקליים שלך? מאיפה התחלת?

כמה שזה נשמע אבסורד, אף על פי שהיא תופסת 90 אחוז מהזמן הפנוי שלי, מוסיקה תמיד היתה רק בגדר תחביב. בימים אני מתפרנס כהאקר פרילנסר בבנק גדול בארץ. המקורות המוסיקליים שלי פרוסים לאורך קצוות הקיצון של הספקטרום, ההורים שלי הכניסו אותי לפסנתר בגיל 6 וגידלו אותי על טהרת המוסיקה העברית – אריק איינשטיין, מתי כספי, יוני רכטר, דוכין, פוליקר, ארצי, כוורת, זוהר ארגוב, זהבה בן וכדומה, במקביל למוסיקה רוסית עממית כמו ולדימיר ויסוצקי. לקראת התיכון התחלתי עם לימודי גיטרה ונכנסתי לפאנק רוק ומטאל סטנדרטי (גרין דיי ומגהדת'). כשהגעתי שם לרוויה התחלתי ללמוד לתופף ונמשכתי למוסיקה קיצונית יותר, גריינדקור/מת'קור (Dillinger Escape Plan, Locust), נויז אוונגרד (Lightning Bolt, Hella) וקלאסי מודרני (ג'ון זורן). במקביל עקבתי באדיקות אחר אומנים שונים בארץ שאני נורא מעריך, אבישי כהן (הבסיסט), אביתר בנאי ושלומי שבן. אומנים נוספים שאני מאוד מושפע מהם: צ'ילי גונזלס ומייק פאטון על הרכביו השונים.

ככל שגדלתי הרגשתי שמרחב הצלילים הנתון בידי מוסיקאים כיום בכדי לייצר את המוסיקה שלהם הוא לא מספק וצריך לחקור מעבר. ככה למעשה נוצר ההרכב סנאגאנבין, שעבר כמה גלגולים עד שהגיעה למה שהיא היום – בס ותופים, בנוסף לעשרות מכשירים מוזרים שעושים רעש. אני רואה את ההרכב הזה בתור ה- Safe Zone שלי בו מותר לי לעשות מה שבא לי. אנחנו מחפשים ספקטרום צלילים חדש. אנחנו מוציאים צלילים מדברים שלא אמורים להוציא צלילים, מפרקים כלים, שוברים, חוקרים ומדביקים. אני באופן אישי גם מתעסק באלקטרוניקה כתחביב אז בניתי לעצמי מיקרופון-במסכת-אב"כ שאוכל לשיר בזמן שאני מתופף ומכשירים אחרים שאנחנו עובדים איתם.

בנוסף אני מנגן בפרויקט פאנק רוק אלטרנטיבי בועט (Zoo Harmonics) שתומך בצד אחר של האישיות שלי ומספק לי קלילות וכיף. שם בעצם יש בידי את הפריווילגיה לצאת באופן קבוע לסיבובי הופעות בחול, לפגוש אנשים ולנגן בטירוף. לאחרונה חזרנו מסיבוב הופעות בקנדה ובקרוב טסים לאמריקה להקלטת אלבום שני.

פרויקט סודי נוסף שאני עובד עליו כבר כמה שנים יראה אור בעתיד הלא כל כך רחוק. מדובר בפרויקט מטאל מורכב ושאפתני ביותר, שמבוסס על אלמנטים ריתמיים מורכבים מאוד ומושפע רבות ממוסיקה אפריקאית. אני רואה את זה בתור שילוב בין Mars Volta ל- Sikth ו- Hella.

איך הניגוד הזה מסתדר ביחד? יש השפעות הדדיות או שזה שני צדדים שונים של האישיות?

כפי שאני מרגיש את זה, הניגוד הקיצוני בין סגנונות המוסיקה שאני יוצר הוא בעצם זה שמפרה אותי ומאזן אותי בו זמנית. באיזשהו מקום כל אחד מהסגנונות תומך בסוג מסויים של רגשות שאני מכיל – לפעמים אני נסער וצריך למתוח את הגבולות שלי וללכת למקום הכי קיצוני שאני יכול להגיע אליו. בנקודת זמן אחרת אני זקוק לפסנתר כדי להרגע ולהביע רגשות אחרים.

החומרים (המהממים) שלך הם משהו יחסית נדיר בנוף הישראלי – הרמוניות מורכבות, השפעות ג'אז וקלאסי, הרכב כלים מסורתי – אתה מרגיש שיש מקום למוזיקה כזאת בעידן של ביטים ומוזיקה אלקטרונית?

קודם כל תודה רבה, מרגש אותי לשמוע שאנשים עדיין מתחברים למוסיקה עברית שכזו. בתחילת הכתיבה של האלבום לקחתי החלטה אומנותית להשאר כמה שיותר נאמן ליצירה ולא להגרר לנישות פופוליסטיות, לא ביטים ולא מוסיקה אלקטרונית. ברגע שקיבלתי את ההחלטה הכל נעשה קל יותר, הקטעים הוקלטו בהרגשה מאוד דינמית, ללא טמפו מוגדר, הגישה שלי להרמוניות היתה נועזת יותר, הבחירה של הכלים נפתחה לכיוונים שונים ומשונים בעולם הקלאסי. אחת הבחירות הנועזות לדוגמא היתה בעיבוד המחודש שלי לשיר "כשאור דולק בחלונך" ע"פ הלחן של סשה ארגוב, בו החלטנו לכתוב תפקיד לטרמין, כלי תזמורת שעשו בו שימוש בשנות ה-20 ובשלב מסויים הופרש החוצה. אני בחור מציאותי ומודע לעובדה שמוסיקה כזו מכוונת לנישה מאוד ספציפית בסצינה הישראלית. אני מרגיש שמוסיקה עברית קלאסית חסרה בנוף הישראלי, אני משתוקק לקאמבק

למה הסגנון הזה, שפעם היה הזרם המרכזי במוזיקה הישראלית, נעלם כמעט לחלוטין לדעתך? מה מחבר אותך אליו?

גדלתי על המוסיקה הזו, כשאני שומע אותה אני מרגיש בבית. אני אוהב את הכנות שבכלים הקלאסיים והפרשנות שכל נגן נותן כשהוא עובר על תווים של יצירה. אני מתרגש מזה.

יש תחושה מסויימת של שברון לב או אהבה נכזבת באלבום. יש סיפור מאחורי זה?

התחושה מדויקת. במקור, האלבום התחיל את הדרך שלו כמחווה התנצלותית לאור, בחורה שהיתה איתי בקשר וליוותה אותי בתקופה מאוד אפלה בחיים שלי ולאורך טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטרים אינטנסיביים, לאחר השחרור מהצבא. היא נתנה מעצמה הרבה ותמכה בי מהצד כל עוד היא גם סובלת ממני המון. כשהקשר התפוצץ ואור עזבה, התחלתי לכתוב את החומרים מתוך אמונה נאיבית להחזיר אותה. בחמש השנים שעבדתי על החומרים השתניתי אינספור פעמים ולמדתי לשחרר, ברמה כזו שלקראת הוצאת האלבום שכתבתי לחלוטין שני שירים שלא התחברתי לטקסט שלהם יותר. השיר האחרון באלבום סוגר את הפרק הזה בחיים שלי, יחד עם האמונה שאחזיר אותה אלי.

פורמט ההפצה שבחרת נשמע מאוד מעניין. איך הגעת אליו?

בהרכבים האחרים שלי ניסיתי כל מיני גישות למכירה המוסיקה שלנו, דיסקים, וינילים וכרטיסי הורדה. אני בחור אנלוגי, החלטתי שאם אני מוציא את המוסיקה בצורה פיסית זה בהכרח יהיה בויניל. מכיוון שהדפסת ויניל כרוכה בהוצאות אדירות, רציתי לראות אם בכלל יש איזושהי התלהבות מסביב לפרויקט הזה לפני שאני מתחייב. החלטתי לשלב בין הדברים. האלבום כמוצר הוא למעשה מארז של שלוש גלויות בגודל עטיפת תקליט, מאחוריהן מודפס קוד להורדה של הקטעים באיכות גבוהה, הקרדיטים, התודות ומילות השירים.
למה הוא נבחר? האם האלבום הוא עדיין אלבום כשהוא מופץ כסדרת גלויות?

אני רוצה להאמין שכן. השקעתי המון ביצירת תמונות הקונספט שמודפסות על הגלויות. מאחורי כל תמונה יש סיפור עמוק. הפקת אחת התמונות דרשה שריפה מדויקת של פסנתר עומד בשדה נטוש. זה לא היה פרויקט פשוט לאף אחד, לא לי ובטח לא לפסנתר.

איך זה מרגיש להביא יצירה שעבדת עליה כל כך הרבה זמן לבמה? זה בוודאי מאיים..

מפחיד. את כל הפרויקטים שלקחתי בהם חלק לאורך השנים היה לי קל להעלות לאוויר. עם זאת אני דיי חרד לפרטיות שלי ואין ספק שזה צד שלי שתמיד חששתי לחשוף. לא ברור לי מה יהיו ההשלכות המיידיות והתגובות של מעגל האנשים שקרובים אלי ביום יום.

למה אפשר לצפות בהופעה?

אני מאוד מתרגש מההופעה. מכיוון שלא היתה לי יכולת להביא את 14 הנגנים שמתארחים אצלי באלבום, כל האלבום עבר עיבוד מחודש להרכב קאמרי מצומצם יותר אך יצירתי ומרשים. בהופעה ינגנו לצד אורגן כוסות היין שבניתי גם מרימבה, אקורדיון, כינור, קלרינט, קלרינט בס, טרומבון, קונטרבס וגולקנשפיל. את תפקיד התרמין מהאלבום תשיר מיקה שדה המדהימה בחיקוי מדויק להפליא.

האזינו לאלבום המלא:

  1. הדר
    04/06/2014 בשעה 15:32

    תודה – הרבה זמן לא שמעתי מוזיקה כזאת שלא נעשית מתוך יומרה לשחזר את שנות ה-70, אלא באמת נשמעת כמו השפה הכנה של מי שכתב ומבצע אותה. אשמח לשמוע עוד.

  2. בר
    04/06/2014 בשעה 18:30

    מוזיקה מטורפת. תפס אותי לפני שנים עם 7 stages of grief

  3. ערן פייט
    04/06/2014 בשעה 20:01

    מוסיקה מרגשת. פשוט כיף לשמוע

  4. 05/06/2014 בשעה 15:20

    הזוכים הם בר וערן פייט!
    בדקו את תיבות המייל שלכם🙂
    תודה לכולם על ההשתתפות!

  5. שרון ינאי
    05/06/2014 בשעה 19:58

    נכנסנו לפוסט המקסים, הקשבנו ועכשיו אנחנו יוצאים לתפוס אוטובוס ליפו, היישרלהופעה. תודה לך ארז! (-:

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: