ראשי > מבצעים! > נוגע בדרכו – הגרלת כרטיסים לעמיר לב

נוגע בדרכו – הגרלת כרטיסים לעמיר לב

עמיר לב, חמישי 5.6, בארבי, 20:30

מאת: חמוטל רונן

עמיר לב

צילום: דוד וינוקור

לפני כחודש ישבתי באיזה מקום עם חברים והכרתי שם מישהו שעיסוקו בתחום המוזיקה. התפתח בינינו דיון על מה נחשב היום תחת ההגדרה "אינדי". אני טענתי שהמילה איבדה ממשמעותה המקורית ואמרתי שהיום זה יותר שוליים מול מיינסטרים. ואז הוא היקשה ושאל מה הפרמטרים בעיניי למיינסטרים או שוליים. בסופו של עניין הגענו להבנה שכנראה היום הגבולות אינם כה ברורים כמו פעם.

ולמה כל ההקדמה הזאת? כי התכנסנו כאן כדי לדבר על עמיר לב.

לב, מבחינתי לפחות, נכנס להגדרה של "השוליים של המיינסטרים". בדומה לנעם רותם וערן צור השם שלו מוכר, השירים שלו מושמעים ברדיו – אבל הוא כנראה לא ימלא את קיסריה או היכל התרבות, אבל גם לעשות סולד אאוט של 1000 כרטיסים בבארבי זה לא עניין של מה בכך היום.

השיר אריה ורותי היה שיר די מוכר ומושמע בשנות התשעים, אבל בין שלל החולצות הגזורות להתאהבויות הטיפשיות בבנים משכבות מעליי, הצלחתי לפספס את הפואנטה שלו. עד שמתישהו באותו עשור קיבלתי מאבא שלי מתנה ליומולדת את האלבום "פעם בחיים" [שהיה אלבום האולפן השלישי שלו כבר], זה עם כחול וירוק ועננים שחורים – והשירים של לב כנראה התלבשו לי בול על הנקודות הרגישות של גיל הטיפש-עשרה הדרמטי ממילא. המילים המלנכוליות, הספק שירה-ספק דיקלום, הקול הצרוד והגיטרות הפעילו עליי את הקסם שלהם. מאז לב תמיד שם, בפס הקול המוזיקלי של חיי.

תמיד מאוד ארצי, כותב על חיים של אנשים מן השורה, על סיטואציות יומיומיות, על התבגרותו בחולון, קצת גם נוגע בעניינים פוליטיים וחברתיים, אבל תמיד מנקודת מבט אישית, כמעט אינטימית.

כשאני משתפכת באוזני מכריי על לב התגובות נעות מהתלהבות, דרך אדישות ועד עיקומי פרצוף. כמו שקורה כנראה עם כל אמן. זה בסדר, גם אני מעקמת פרצוף על לא מעט אמנים מאוד פופולאריים אחרים. אני כנראה סאקרית של אנדרדוגים.

העובדה היא שעמיר לב רץ למרחקים ארוכים ודבק בקו שלו, לא מנסה להתחנף להמונים. נדמה שמבחינתו מי שאוהב – מעולה ומי שלא, זה לגמרי בסדר. העובדה היא שהוא בשטח כבר כמעט שלושה עשורים ואחרי חמישה אלבומי אולפן ועוד שניים בהופעות חיות, יצא לפני כשלושה חודשים אלבומו החדש נוגע בדרכון. יש בו בשורה חדשה? שינוי קו מוזיקלי? טקסטים מהפכניים? לא. זה אותו לב, בתוספת טאץ' של שני מוזיקאי "אינדי" מוכשרים: רם אוריון ויונתן לויטל, איתם עבד על האלבום בשנים האחרונות.

בחמישי הקרוב, יופיע לב שוב (זה קורה עכשיו בערך אחת לחודש) בבארבי ואנחנו מציעים לכם שני כרטיסים להופעה. ספרו לנו איזה מוזיקאי/ת/ים ליוו אתכם בשנות ההתבגרות וכנסו להגרלה, שתיסגר ביום רביעי בערב.
ותודה לאורלי!

ועוד המלצה קטנה: כדאי לכם גם להקשיב לתכנית השבועית שלו ברדיו מהות החיים. כיף לשמוע אותו משדר לא פחות מלשמוע אותו שר.

והנה הוכחה לזה שעמיר לב לא לוקח את עצמו ברצינות תהומית כמו שהוא נשמע:

מודעות פרסומת
  1. Juv
    02/06/2014 ב- 21:59

    קצת בנאלי, אבל רדיוהד. ועמיר.
    (השורה האחרונה בשיר "סמי" מבריקה)

  2. עודד
    02/06/2014 ב- 22:47

    איכשהו קרה ששלמה ארצי הצליח להיות שם
    (וגם עמיר השתחל, עם "אני בא")

  3. גידי
    02/06/2014 ב- 23:52

    רק סאבלימינל

  4. בן
    03/06/2014 ב- 00:20

    רונית שחר.

  5. רון
    03/06/2014 ב- 06:48

    גידי גוב (והיתה תקופה של גן חיות!)

  6. נמרוד שקד
    03/06/2014 ב- 07:40

    היו הרבה אומנים שלימדו אותי להרגיש
    אבל בגיל ההתבגרות זה היה מוריסי ללא ספק שבלט מעל כולם

  7. רוני
    03/06/2014 ב- 08:00

    מיוז

  8. נמרוד
    03/06/2014 ב- 08:53

    R.E.M היו הפסקול של ההתבגרות ואז רדיוהד הצטרפו עם השיא של ההופעה המשותפת שלהם בארץ

  9. אורני
    03/06/2014 ב- 13:05

    ברי סחרוף

  10. מרקוביץ'
    03/06/2014 ב- 14:32

    אביב גדג׳, כמובן.

  11. יעל
    03/06/2014 ב- 18:08

    סמאשינג פמפקינגס!!!!!!
    ישראלי? בגיל 17 שלי שלומי שבן הוציא את האלבום הראשון- אז זה.

  12. הלה
    03/06/2014 ב- 18:32

    פול סיימון, אחינועם ניני, ביטלס ויוני רכטר.

  13. אלבטרוס
    03/06/2014 ב- 18:34

    השילוש של נירוונה אר.אי.אמ ורדיוהד. וגם, הפיקסיז ומשינה (זו הייתה תקופה כזו). ואהוד בנאי, חשוב מאוד

  14. ורד
    03/06/2014 ב- 20:38

    K's choice!

  15. 03/06/2014 ב- 21:03

    ביסטי בויז, נינה סימון וקווין

  16. טום מחכה
    04/06/2014 ב- 02:02

    להגיד עמיר לב, ערן צור ואביתר בנאי, יהיה חנפנות או סתם סטרטאפ שעבד עליו הקלח??.. /~;

  17. טל שמואלי
    04/06/2014 ב- 02:13

    הזמר שליווה אןתי בגיל ההתבגרות היה בדיוק הוא עמיר לב, בדיסק שלו עמיר לב -עמיר לב הוא הצליח לפרוט לי על מיתרי הנשמה יחד עם טקסטים מפעימים שזרקו אותי לדמיין סצנות (נחמני, שש שעות) להרגיש את הלב פועם ( כבוי, שש שעות) ועל האירוניה שבחיים האלה (אריה ורותי, מחכה) ועוד רבים רבים וטובים טובים!

  18. דימה
    04/06/2014 ב- 08:39

    רדיוהד

  19. אלכסנדרה חייסינה
    04/06/2014 ב- 08:40

    מרלין מנסון ליווה את התקופה המרדנית שלי 🙂

  20. notalllies
    04/06/2014 ב- 11:18

    REM, 10000 Maniacs, Counting Crows – כן, גדלתי בארה"ב.

  21. עדידי
    04/06/2014 ב- 12:37

    אביב גפן פרל ג'אם ונירוואנה! ילדה מול המראה שבטוחה שכל העולם נגדה .. 🙂

  22. דוב בילן
    04/06/2014 ב- 15:58

    בשנות ההתבגרות, לפחות מבחינת גיל, אלה היו סופרטרמפ, מייקל ג'קסון, ובהמשך ג'נסיס, קינג קרימזון וחברים אחרים. לאמנים ישראליים הגעתי רק בתקופת הצבא (נורית גלרון), ובעיקר הרבה אחרי כן.

  23. 04/06/2014 ב- 21:18

    הזוכים: אורני ועדידי. בדקו מיילים!
    תודה לכולם 🙂

  24. עוז
    05/06/2014 ב- 10:26

    Offspring די אירלי סטאף כמו Jennifer Lost The War לילדות מורדת (וילדותית כמובן)

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: