ראשי > ביקורות, מבצעים! > לא הספיקה שמש – השקת אלבום הבכורה של טל אורן והגרלת כרטיסים

לא הספיקה שמש – השקת אלבום הבכורה של טל אורן והגרלת כרטיסים

מאת: מיכאל גינדין

לכל אחד מחברי הבלוג יש את הפעם הראשונה שהוא שמע את טל אורן.
עבורי, זה היה בבמה האקוסטית של אינדינגב ב2008. הבחורה הקטנה עם הקול הצלול והדק תפסה מיד את האוזן בין שלל ההופעות. מהשנייה הראשונה שהאזנתי לה היה ברור לי שיש בה משהו מיוחד, לא ידעתי רק שאני אצטרך לחכות חמש שנים עד שאזכה לראות אותה סוף סוף משיקה אלבום בכורה.
ביום שבת הקרוב, במועדון הגאגרין, תשיק טל אורן את אלבום הבכורה הכה מצופה שלה, "לא הספיקה השמש", ואתם יכולים לזכות בשני כרטיסים. איך זוכים? בסוף הפוסט.

ראשית, גילוי נאות. יש לי היכרות אישית עם טל אורן. אנחנו עובדים ביחד, אנחנו שותים ביחד, אנחנו מתווכחים על מוזיקה ביחד. אני לא אובייקטיבי לגבי האלבום הזה, אבל אני לא אובייקטיבי לגבי שום אלבום שאני מאוד אוהב ומאוד מתרגש ממנו. ואני עומד מאחורי כל מילה שאני כותב כאן.

עם האנרגיה העצורה של "לא הספיקה שמש", שיר הנושא, האלבום הסוחף הזה מתחיל. פריטות מהירות, חסרות מנוח, מלאות עוצמה שדוחפות את המוזיקה הלאה. כמו הלמות לב או תופי מלחמה. ההפקה המוזיקלית של גיל נמט ונדב אוזולאי שומרת את המינימליסטיות הטבעית שיש במוזיקה שלה אבל גם עוטפת אותה בנגיעות מחוכמות של קלידים וקולות, מעבר לבס-תופים וגיטרות חורקות. הקול הייחודי של טל אורן נשאר צלול וברור מעל לכל אלו. יש אמנים כאלו, המיוחדים שבהם, שאי אפשר להתעלם מהקול וההגשה שלהם. אפשר לשנוא אותם, אפשר להתאהב בהם, אבל אי אפשר להישאר אדישים אליהם. לטל אורן יש קול שכזה, שלא שומעים הרבה, במיוחד היום, במוזיקה הישראלית.

זה אלבום של כוכבת רוק גדולה, מהסוג שאין לו מקום בארץ. הנגינה החזקה והטקסטים שנעים בין אניגמטיות מרוחקת לפניה ישירה וברורה, מזכירים אמניות גדולות מארצות רחוקות, כמו פי ג'יי הארווי הצעירה או פטי סמית' בתחילת דרכה. ועם זאת, אין כאן ניסיון לחקות אף אחת, או לשאול מיצירה אחרת. המסורת של הרוק הנשי פשוט טבועה בטל אורן וביצירה שלה.
רק עשרה שירים יש באלבום הקצר והמהודק זה. אין בו שיר שצועק "תקשיבו לי, אני סינגל" ומתבלט מעל האחרים, אבל אין בו גם שום פילרים. עשרה שירי רוק מצויינים, שמכניסים אותנו לתוך עולמה של יוצרת ייחודית, שאמנם פותחת לנו פתח אבל זהו עדיין צוהר דק, מכוסה בצעיף דק של מיסתורין. סימני שאלה שמופנים לכל עבר, פנימה והחוצה. אלינו המאזינים, אל מאהבים ואורחים בחיה, אליה עצמה.

האלבום מתחלק לשניים: השירים הרועשים והכבדים יותר והשקטים יותר. הראשונים, שהם גם הקצביים יותר ("לא הספיקה השמש", "רומבה", "אזולאי", "קצה העולם") הם שירים של לילות שנגמרים מאוחר מידי במקומות אפלים מידי. אלו השירים שהופכים את ההופעות של טל אורן לדחוסות באנרגיה. מי שראה אותה כבר בהופעה חיה (כמו בערב ראש השנה של אפרכסת, שם היא חרכה את הבמה בלהבות גדולות) יודע איזו עוצמה יש לשירים האלה.

השירים השקטים יותר, "חדר ילדים", "אם אתה צף למרות הכל" ו"גב" שסוגר את האלבום עם תזמור כלי מיתר מרהיב  של גיל נמט, חושפים עוד צד של טל ומראים איך המתח שבכתיבה שלה מצליח להישמר גם ללא המעטה הרועש שהיא עוטה על עצמה.

"אם אתה צף למרות הכל" , שהוא השיר היפה באלבום לטעמי, מקפל לתוכו את כל האלבום. מוזיקה שמצליחה להישאר מינימליסטית ועשירה בו זמנית והקול החשוף של טל אורן שחשוף לנו סוד, אבל לא מתוך ביטחון, אלא פשוט כי אין לה ברירה אלא למשות את המילים.

"וחשפתי לך סוד
לא מתוך בטחון
עוד רציתי ששנתך
תתערער קצת
שתדע על הצלילה
שתחשוש מפני המים "

במוצ"ש הקרוב תשיק טל אורן את האלבום במועדון הגאגרין, סלמה 46, בשעה 21:30, ואנחנו מחלקים לכם שני כרטיסים. כל מה שצריך בשביל לזכות הוא לכתוב בתגובות מה הוא אלבום הרוק הנשי האהוב ביותר עליכם. ההגרלה תיסגר ביום חמישי בשעות הערב.

מודעות פרסומת
  1. מתי ס
    23/12/2013 ב- 14:43

    אלבום הרוק הנשי האהוב עלי הוא האלבום הראשון של ג'ניס ג'ופלין עם האח הגדול.

  2. מעריץ
    23/12/2013 ב- 14:55

    אלבום נהדר!

    בנתיים אלבום הרוק הנשי האהוב עליי הוא Cat Power – Sun

  3. anatP
    23/12/2013 ב- 15:23

    לא יודעת מה מכל הזמנים, אבל מהזמן האחרון האלבום של נוגה שלו, הראשון.

    • מעריץ
      23/12/2013 ב- 15:57

      החדש של נגה שלו גם מעולה

      • anatP
        24/12/2013 ב- 10:01

        עוד לא הגיע אלי. אחפש, תודה

  4. יואב
    23/12/2013 ב- 15:41

    Title Tk
    The Breeders

  5. דקסטר בוכניק
    23/12/2013 ב- 15:45

    יהיו שיאמרו שאני תקוע בעבר – והם צודקים, קרוב לוודאי –
    אבל – אלבום הבכורה של מיטלאלה מ2008.
    http://meitalela.bandcamp.com/album/songs-from-a-swamp

  6. קרן הלמר
    23/12/2013 ב- 15:56

    האלבום של kate bush
    sensual world

  7. איילת
    23/12/2013 ב- 16:25

    feist – reminder

  8. רועי
    23/12/2013 ב- 16:36

    אלבום הרוק הנשי האהוב עלי הוא מהתקופה האחרונה יחסית, של נילי פינק
    http://nilifink.bandcamp.com/album/nili-fink

  9. 23/12/2013 ב- 16:45

    וואלה לא זוכר, מאבד את הידיים והרגליים כאן בערימות של האלבומים, כולן טובות, גם אלו שלא.

  10. ormacover
    23/12/2013 ב- 17:56

    Pj Harvey – to bring you my love

  11. atar
    23/12/2013 ב- 19:32

    יש הרבה. אבל אחד שמיד עולה לי לראש שלא אוזכר –
    Horses – Patti Smith

  12. סטיבי
    23/12/2013 ב- 20:03

    קייט לה בון.

  13. דותן סיטבון
    23/12/2013 ב- 20:26

    NICO – DRAMA OF EXILE

  14. yaron
    23/12/2013 ב- 22:12

  15. צביקה אפור הזקן
    24/12/2013 ב- 04:38

    חוץ מהאינדינגב אומר שמכיר גם וגם
    לא כתוב שמנוע מלהשתתף 🙂

  16. דימה
    24/12/2013 ב- 09:51

    Keren Ann – Not Going Anywhere

  17. אלכסנדרה
    24/12/2013 ב- 09:52

    PJ Harvey באלבום Stories from the City, Stories from the Sea המעולה

  18. גל.
    24/12/2013 ב- 15:52

    אלבום הרוק הנשי האהוב עלי הוא "זמנים מוזרים" של המכשפות.

    טל אורן היא אש חשופה. 3>

  19. 24/12/2013 ב- 16:00

    Deap Vally – אלבום הבכורה יצא השנה. מזכיר משהו בין White Stripes לאסף אבידן

  20. יניבוס
    24/12/2013 ב- 16:55

    Moon Pix – Cat Power

  21. מוזס
    24/12/2013 ב- 20:03

    נילי פינק

  22. עידו בירן
    25/12/2013 ב- 07:33

    PJ Harvey Let englend shake

  23. 25/12/2013 ב- 18:46

    pj harvey white chalk

  24. דוב בילן
    26/12/2013 ב- 04:47

    הממממ… Court & Spark של ג'וני מיטשל נחשב כרוק, נכון?

  25. yanshuf
    26/12/2013 ב- 11:51

    שמעתי אותה קודם אצל תאני ובאתי לפה להאזין.
    תפח רוחי, היא מצוינת!

    אלבום הרוק הנשי המועדף עלי משתנה תדיר, והרשימה מורכבת לרוב מתמר אייזנמן (בעיקר האי.פי. הראשון), L7, נעם נבו הנהדרת, (דפנה והעוגיות נחשב רוק נשי?), שילה פרבר (רוקס!!) ושוב תמר אייזנמן.

    • yanshuf
      26/12/2013 ב- 12:19

      וחן רותם!

  26. 27/12/2013 ב- 10:10

    ההגרלה נסגרה, וברכות לזוכים המאושרים. ירון וסטיבי, אנא בדקו את המייל שלכם.
    תודה לכל מי שהשתתף, גילנו בזכותכם כמה אלבומים מעולים!
    גם בלי כרטיס חינם מאוד שווה להגיע. המחיר הוא 40 ש"ח והוא כולל את האלבום

  27. Miss P
    04/01/2014 ב- 21:37

    הדבר היפה ביותר באלבום הזה הוא ההפקה הנהדרת, שמבליטה עבודה מצוינת של נגני הרקע. לצערי גם כך האלבום לא מתרומם לגובה רב, ככל הנראה בגלל שני גורמים עיקריים: לחנים והגשה מאוד מונוטוניים ודומים זה לזה עד כדי תחושת דה ז׳ה וו שמתחילה לתבוע נוכחות די דרמטית מהשיר השלישי ואילך, והזמרת עצמה שפשוט לא גרמה לי להאמין לה.
    להבדיל, ואפרופו – פטי סמית׳ בתחילת דרכה ( וגם אחר כך) הייתה התפוצצות פסיכית של טרוף, אינטליגנציה יוצאת דופן וכנות. אי אפשר שלא להשבות בקסמה החל מההברה הראשונה שיוצאת לה מהפה. וזה מחזיק אותך ער, דרוך. כאן, לצערי, השתעממתי. בין אנפוף אחד למשנהו שמעתי כמה הבלחות יפות של ליריקס

    • Miss P
      04/01/2014 ב- 21:43

      אבל למען האמת אופן ההגשה והשירה של הגברת לא גרמו לי לרצות להקשיב, ערה ודרוכה , למלים, כפי שהייתי רוצה ומצפה ממי שבחרתי להאזין לו.
      לצערי אני לא רואה באלבום הזה יותר מאסופת סקיצות שידרוש יותר מהבשלה של חומרים ופרספקטיבה של זמן. לעתים, למרבה האכזבה, זהו היוצר שעוד לא בשל ליותר מכך. אף על פי שמפיקי האלבום אכן עשו עבודה נהדרת.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: