אפרכסת | בלוג מוזיקת שוליים מקומית

עדו: אני בוגר מחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל , חולק סטודיו בדרום העיר ועובד בהדמיות ועיצוב דיגיטלי . מעבר לזה מדריך בחור עם צרכים מיוחדים ואוהב  תמיד לבלות עם הסבתות. בנוסף מתעסק בתחום הוידאו וההקרנות ומקרין במסיבות, הופעות וארועים שונים בעיר .

ירדן: אני משקיעה  את רוב זמנה באיסוף ומחקר מוזיקלי , מתקלטת בברים, מסיבות, ארועים וכו..  . מעבר לזה אוהבת מאוד לעשות ספורט ויוגה  , להפיק ארועים ולעבוד עם אנשים ובמיוחד עם חברים טובים.

במקור הרעיון היה לעשות ארוע עם נושא , שיהיה מיוחד ועם אלמנטים של ״פנטזיה״ .לקח הרבה זמן להביא את המחשבות ליישום אבל אנחנו כבר בנשפ השלישי שלנו ומקווים שיהיו עוד בהמשך!

ירדן: מהות הארוע בעיני הוא לשלב – לעשות סוג של מיקס בין הופעות , וידאו, אומנות, יצירה, אנשים, תחפושות. נשפ כי זה ארוע מיוחד עם נפח ותחושה יותר מפוארת וגם קצת כמו נשפ תיכון . חלל , כי כולם אוהבים את החלל כתפיסה של בריחה, מסתורין וגם מתוך אסתטיקה עיצובית אנשים מאוד מתחברים לזה. אנחנו לקחנו את זה לכיוון שלנו קצת יותר פסיכדלי וטריפי.

ירדן: כן בהחלט, זה חלק מאוד מהותי ממה שאנחנו מנסים לעשות . השילוב הוא הקסם של הדבר הזה . שילוב קונספטואלי ולא מתבקש אבל בראש שלנו זה עובד ומתסבר שזה עובד גם בפועל. מה שהכי כיף שהכל אנחנו עושים בעצמנו ונותנים לחירות המחשבה שלנו לפרוש כנפיים ולעוף כמה שיותר רחוק . זה כמו לזרוק לסיר את כל הפנטזיות המשונות שלנו לערבב אותן ולעשות מהן מסיבה אחת גדולה.

עדו: אנשים מגיעים לנשפ מבלי שהם ממש מכירים את כל הלהקות וכך הם נחשפים לדברים חדשים ותכנים שלא מגיעים בדרכים בערוצי תקשורת הרגילים. חלק מהיופי זה גם שאנשים שהם מומחים בתחום האומנותי שלהם מצטרפים יחד ויוצרים משהו שהוא יותר גדול מאשר מה שכל אחד יכול לעשות בעצמו.

ירדן: זה ז׳אנר שאני מאוד אוהבת והוא מתחבר לנושא הספייסיות , אבל הייתי אומרת שהנשפ לא מוגבל מבחינת ז׳אנרים מוזיקליים אלא מתפרס על זאנרים נוספים שמתחברים כמו דיסקו חלל, טכנו, פסיכדליה , ועוד מטעמים איזוטריים כאלה ואחרים שנותנים לפחות בעיני תחושה של אוויר, ריחוף וקוסמיות.

עדו: בתכלס אני בכלל לא הכרתי את הז׳אנר הזה לפני שפגשתי את ירדן. אבל בעיני זה מייצג אנשים שאוהבים להתרכז יותר במוזיקה ובעשייה המוזיקלית מאשר בפרסום , השואו . בדרך כלל הם מתייחסים למוזיקה כאל העיקר  וככה לדעתי זה אמור להיות.

ירדן: אין לי מושג אם הטרנד ישאר או ילך אבל כמו שתמיד קורה עם סגנונות שזוכים להתעוררות מחודשת זה בא בגלים יכול להיות ששנה הבאה הטרנד יחלוף ויחזור שוב בעוד עשר שנים.. אין לדעת מה יהיה . מה שטוב ולדעתי כן ישאר הוא התחושה האווירירית שיש היום במוזיקה חדשה גם במוזיקה אלקטרונית היום אפשר לשמוע הרבה השפעות הפקתיות מעולם השוגייז , הרבה שטיחים של סאונד , שימוש בריוורב ואווירת רוק׳נ׳רול כללית  . הכל מתערבב וככה נולדים ז׳אנרים חדשים . אני מתה על זה שזה קורה .

ירדן: ההצלחה של הנשפ בעיני הוא הכוונה הטהורה שעומדת מאחוריו . הרצון להביא אנשים למקום וזמן אחד מסויים לחוות כמה שעות של בריחה מהמציאות , להתאחד יחד ולהרגיש שייכים במציאות המנוכרת שלנו. גם זה שאנחנו מאוד נהנים מהתהליך של העבודה וההפקה המשותפת הופך את הארוע הזה בעיני למשהו שמושך אליו אנשים. דבר נוסף הוא היכולת השיווקית הנדירה של שותפינו להפקה יובל הרינג , הבנאדם יודע להגיע לליבם של אנשים בדרכים מקוריות ותמיד מפתיע אותי ביכולת הקריאייטיבית שלו.

עדו: אני בכל פעם מופתע מחדש , אבל  באמת הרבה יותר כיף להשקיע בארוע שאתה יודע מראש שיגיעו אנשים ויוכלו להינות מההשקעה .

עדו: קודם כל להמשיך לעשות ארועים כאלה ולעשות אותם כמה שיותר גדולים מבלי שנצטרך להתמסחר. ושאנשים ישמחו ויוכלו לבוא אליהם עם ילדים . דבר שני לנסות לייצר סביבת עבודה של אנשים מתחומים שונים כדי שנוכל ליצור דברים חדשים ומפתיעים לעולם.

ירדן: התוכניות שלי או יותר נכון התקווה שלי היא להמשיך לעשות דברים עם עדו ועם החברים שלנו המוכשרים כלכך שעושים דברים נהדרים והלוואי שנוכל לייצר קהילה של יצירה משותפת שתוכל להתקיים בזכות עצמה . אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת

עדו: אנחנו עובדים מאוד טוב ביחד בגלל שאנחנו מבינים אחד את השני בלי להסביר יותר מידי ואנחנו אף פעם לא רבים .

ירדן – Tame Impala, Pond , Mac Demarco

 עדו – The Knife, Goat, Thee oh sees

ירדן ועדו במשותף: מוזיקה טובה , הקרנות הזויות , תפאורה חללית בעיצוב עצמי, ארט דקו, נורות קריסמס , בלונים , אנשים טובים, אווירה קסומה ועוד הפתעות מפתיעות.. אבל הכי חשוב זה שאנשים יבואו ויהנו.