ראשי > מבצעים! > 50 גוונים של פורטיס – אינדי מול מיינסטרים באקס פקטור + חלוקת כרטיסים

50 גוונים של פורטיס – אינדי מול מיינסטרים באקס פקטור + חלוקת כרטיסים

מה: מופע מחווה ל"סיפורים מהקופסא" של רמי פורטיס, 25 שנה לאלבום, עם לילי פרנקו ואורחים. חמישי, 31.10, אוזןבר, 50/60 ש"ח.

פורטיס קורא על "סיפורים מהקופסא", מתוך חשבון הפייסבוק שלו

מאת: איל פדר

הרבה מילים נכתבו על רמי פורטיס. אמרו עליו שהוא הביא את השוליים למרכז, שהוא בישר את מהפכת הרוק בשנות ה-90, שהוא מרדן, אנטי-מערכתי ואנטי ממסדי חסר תקנה ועוד ועוד. אבל השבוע קרה משהו מאוד מעניין. עלה הפרק הראשון של התוכנית X-Factor בישראל, בה רמי פורטיס תפס את כיסא השופט יחד עם משה פרץ, שירי מימון ועברי לידר.

השילוב הזה, החיכוך, בין מי שהוא סמל כה משמעותי, מנהיג אפילו, של עולם מוזיקת השוליים, לבין אחד ה-סמלים של המוזיקה המסחרית והמיינסטרים – תוכנית ריאליטי כשרונות, היווה מפגש מרתק. והמפגש הזה אכן עורר דיון. נתקלתי השבוע בשני סטטוסים שתיארו דעות נוגדות ומסקרנות.

הסטטוס הראשון, של משתמשת בשם Dalia Kats אמר את מה שאני ציפיתי לשמוע מרבים:

"עצוב היה לראות אותך היום על מסך הטלביזיה שלי. גם אותך ערוץ 2 הצליח לקנות. איפה פורטיס הנועז, המשוגע, האנרכיסט ופורץ הדרך? איפה פורטיס שמציב לכולם מראה מול הפרצוף? ובלי להזכיר את סחרוף, זה היה כל כך הזוי. מה נאמר, הקפיטליזם החזירי הזה מצליח להרוס את הנשמה של כולם. באמת עצוב.
אפילו שזה טוב
כמה שזה רע
מסך הטלויזיה הנורא. "

הביקורת שהיא מעבירה היאהמסר שציפיתי שיהיה הנפוץ ביותר.  אינדי, כמו תרבויות נגד רבות אחרות, מגדיר את עצמו בצורה "לעומתית", כלומר כנגד תרבות אחרת – מיינסטרים במקרה הזה. ככזה, הוא בדרך כלל בז בצורה בוטה לכל הסמלים שלה, ורואה בהם סממנים למהות, למקור ההתנגדות, ומנסה להדגיש את השוני שלו מהם. החיבור של גורם אייקוני בסצינת השוליים המקומית עם תוכנית כמו אקס פקטור – המסמלת את הלב של המינסטרים – ריאליטי, חיפוש כשרונות, ערוץ 2 בפריים טיים ומוזיקת מיינסטרים – יוצרת אצל רבים מחובבי הז'אנר דיסוננס כל כך חזק, שהתגובה הסבירה אליו היא התנגדות. איך יכול להיות? פורטיס? שלנו? זה שצעק כמו משוגע וצעק נגד הטלויזיה ב"רד מעל מסך הטלויזיה שלי"? איך זה יכול להיות?

אבל אז הגיע גם הסטטוס השני, של Naama Gold (מפיקת הפסטיבל "סוכת חלל" ועוד דברים רבים וטובים אחרים) שאמר כך:

"אתמול פעם ראשונה שראיתי את האליל הישראלי שלי (כן אליל) Rami Fortis מופיע בתוכנית ריאלטי, לא ידעתי כל כך מה יהיה ובתור מישהי שהולכת להופעות שלו כמעט כל חודש כבר 9 שנים ועם כל ההשפעה העצומה של היצירה שלו על חיי , התחילו לעלות בי רגשות מעורבים וכל מיני מחשבות ותהיות דרמתיות כמו.. האם זה הקץ לילדות? האם ערוץ 2 יצליח לגנוב את נשמתו של פורטיס לעד? האם ויתרתי יכנסו לעונה הבאה של האח הגדול?? ואז, אחרי שראיתי אותו, מבריז שלא בכוונה לסיימון קאוול הנאד נפוח, על חשבון סיבוב בלונדון ואחרי הביקורת הכל כך נוקבת, אנושית ואמיתית שהוא נתן לחיליק ההזוי…פשוט הבנתי, סוף סוף פורטיס זוכה להכרה שמגיעה לו! יש כל כך הרבה אנשים שלא יודעים מי הוא, דור שלם של ילדים שחוץ מריהאנה ואייל גולן לא מכירים ולא מנסים להכיר כלום..המסקנה הזו הגיעה במיוחד אחרי שקראתי טוקבקים מטומטמים כמו "איזה מהממת שירי, ומשה פרץ החתיך!! רק מי זה הזקן ההזוי הזה?".. עכשיו, כמובן שאני לא מאחלת לו קהל שלא מבין יצירה מה היא וגם לא מנסה ומהצד השני הכל מתחיל בחינוך ואנחנו נמצאים בחרא של תקופה מוזיקלית מבחינה עולמית כך שהילדים האלה לא ממש בוחרים מה לשמוע..זה פשוט מה שנכנס להם מגיל קטן למוח ומבחינתם זו מוזיקה, הרבה כפיים, הרבה שמחה ושום דבר מעבר ועכשיו הרבה מאותם ילדים אשכרה יכנסו ליו טיוב, יטרחו להבין מי זה ה"זקן ההזוי הזה" ואולי אפילו יעופו עליו..כי איך אפשר שלא?! בקיצור, פורטיס ישאר פורטיס No matter what! והתפקיד של השופט תפור עליו בול, יותר מכל שכירי החרב שראיתי עד היום. 11/11 פורטיס בבארבי ולא אני לא יחצנית פשוט כדאי שתדעו. וזה היה הסטטוס הכי ארוך שכתבתי אי פעם אבל היה שווה רווח. פוווווווו.. יאללה ביי"

העמדה של נעמה, שזכתה להרבה תמיכה, היא על פניו עמדה מפתיעה. איך יכול להיות שמישהי שנמצאת עמוק בשוליים תשמח על החיבור עם תוכנית ריאליטי, משהו שנתפס ככל כך רדוד? אבל מעבר לנימוקים "החינוכיים" המעניינים שהיא נותנת בפוסט, אני חושב שיש אלמנט נוסף שהוא מאוד רלוונטי. במוזיקת שוליים יש מין פרדוקס לא פתור. מצד אחד, ברור שאמנים רוצים להיות מושמעים בכל מקום ושיהיה להם קהל גדול ככל האפשר – ככה הם מפיצים א האמנות שלהם בצורה הרחבה ביותר, מתפרנסים, וגם מרגישים מין שליחות מוסויימת של הבאת מוזיקה איכותית (בעיניהם) לציבור הרחב. מנגד, המשמעות של זה היא שבד"כ אתה כבר לא יכול להגדיר את עצמך כשוליים או כאינדי, תו תקן די משמעותי לאיכות ואיזשהי הזדהות חברתית-קליקתית-איכותית שהרבה אמנים שואפים אליה ומרגישים בה נוח. לדעתי, בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר שבירת חומות בין המיינסטרים למה שעד לאחרונה נתפס כשוליים. הסגנונות המוזיקליים מתערבבים, ההצלחה הכלכלית של אמנים משתנה ובכלליות קווי ההפרדה הולכים ונהיים פחות ברורים. זה מוביל לתופעות מעניינות מאוד (כמו שחיקת מעמד הבינים של האינדי) אבל זה גם, ובעיקר מעשה שהוא "אינדי" בלבבו – כי הוא משנה את הפרדיגמות שלנו על סצינות וז'אנרים מוזיקליים, ופותח עולמות חדשים בפני קהלים חדשים.

אני חושב שלא בכדי פורטיס הוא סמל למהלך הזה. פורטיס היה מאז ומתמיד פורץ דרך, גם ביחסיו הדואלים עם סצינת השוליים ועם סצינת המיינסטרים. אחד הביטויים הטובים ביותר לכך הוא האלבום "סיפורים מהקופסא", שחוגג השבוע 25 שנה ליציאתו. אלבום המופת הזה, שהביא במובנים רבים בשורה חדשה למוזיקה הישראלית (ואחראי להטווית דרכו של הצמד פורטיסחרוף), הצליח להשתמש בכלים שהיו עמוק בשוליים, ולהנגיש מוצר שחדר למרכז. עם מכונות תופים, גיטרות אפלות, ובעיקר טקסטים עבריים משובחים, פורטיס ושותפיו יצרו אלבום שלא סתם נכנס לזכרון הקולקטיבי של הקהל.

מבחינתי, "שקיעתה של הזריחה" של הזריחה, מן המנון פוסט-אפוקליפטי שמתאר את עלייתו של סוף העולם מעל גיטרות עמוסות בריוורב ואפקטים, הוא אחד השירים המעצבים ביותר שלי כנער. אמנם לא הכרתי אותו בזמן שיצא (אני בכל זאת מבוגר מהאלבום רק בשנה), אבל שמעתי אותו לראשונה בגיל 15, והמשכתי לשמוע באובססיביות לתקופה לא קצרה. "הכל מתמוטט, נשאר רק חלום", כמו שפורטיס שר מעל סאונד הגיטרה שהיה כל כך חדש לי, היה שילוב של קריאה שרלוונטית לכל כך הרבה דורות של צעירים שגדלו בנשים האחרונות, עם ביקורת חברתית נוקבת על המדינה ומלחמות.

השבוע, לכבוד חגיגות ה-25, הרימו האוזן השלישית מחווה לאותו אלבום מופת. לטובת המשימה גוייסה אחת הלהקות החביבות עלינו, לילי פרנקו, ושורה של אמנים\סולנים משובחים: עמי שלו ( מונוטוניקס), מירב פלדמן, אליוט, רועי פרייליך, אלישע בנאי, הראל סלוצקי ועופר דומינגז ("סלוצקי ודומינגז" 102fm).

בהופעה, שתתקיים מחר (חמישי, 31.10.13) ינוגן האלבום במלואו, יסופרו קצת סיפורים וחוויות ובכלליות, רוחו של פורטיס הצעיר תשרה בחדר. מייד אחריה יתקלט לאון פלדמן  מסיבת 80s/90s  בכל השפות. רוצים להיות שם? כרטיסים ניתן להשיג כאן, והם יעלו 60 ש"ח או 80 בערב המופע.

כמיטב המסורת, יש לנו שני כרטיסים לחלק לכם.

השאירו כאן תגובה (מוזמנים להתייחס לדיון) ותכנסו להגרלה.

ההגרלה תסגר בחמישי בצהריים.

 

  1. בן
    30/10/2013 בשעה 08:50

    אני אשמח לכרטיס!

  2. אלה
    30/10/2013 בשעה 08:58

    כה משתוקקת לכרטיס

  3. אורן
    30/10/2013 בשעה 09:06

    היה מבאס לראות את פורטיס באיכס פקטור בשבת, אבל לזכותו יאמר שהוא נשאר אמיתי. אני מבין את הצורך שלו להתפרנס ולפרנס, ועם זה קשה להתווכח.

  4. אילה אלון
    30/10/2013 בשעה 09:11

    אני ממש רוצה!!!!

  5. צביקה אפור הזקן
    30/10/2013 בשעה 09:49

    זכרונות (מחוץ ) לקופסה…

  6. 30/10/2013 בשעה 10:51

    אוי, חשבתי שפיספסתי ריאליטי מוזיקה חדש ועכשיו אני מבין שהיה לי בעיקר מה להפסיד מהצפייה

  7. אילה אלון
    30/10/2013 בשעה 11:24

    אני רוצה

  8. אילן ויכטר
    30/10/2013 בשעה 11:38

    נשמע אדיר

  9. 30/10/2013 בשעה 13:21

    אני כרגיל תורם את הכרטיס שלי למישהו שאין לו כסף….

  10. אייל
    30/10/2013 בשעה 16:34

    תודה

  11. תמר
    30/10/2013 בשעה 17:16

    : /

  12. שובל
    30/10/2013 בשעה 20:36

    דור אחד לפני הקהל של תכניות הכשרונות למיניהן ודור אחד אחרי אלו שחוו את פורטיס כחתרן ופורץ דרך, נמצאים ילדי שנות ה-90 שפשוט גדלו על השירים של פורטיס כמיינסטרים גלגלצי בדיוק כמו איפה הילד, יהודית רביץ ואסף אמדורסקי. אני לא אתפלא אם מבחינה גילאית מלהקי התוכנית נמצאים איפשהו על התפר בין השניים האחרונים – מכירים בחשיבות של פורטיס כיוצר חדשני ששינה את פני המוזיקה הישראלית, אך לא ממש חוו את השינוי הזה על בשרם.
    לא ראיתי את התוכנית ולכן אני לא יודעת מה ההתנהלות. אני מניחה שהסיבה לליהוק היא להביא אותו על תקן מי שמחפש את החדשנות או ה"אינדי" – מה שאביב גפן עשה לכאורה בעונה הקודמת (אולי זו לא אותה תוכנית?). יכול להיות שזה נסיון של ההפקה למשוך לתחרות יוצרים ולא סתם pretty voices.

    לגבי הצד של פורטיס בעניין ולמה ה ו א החליט\הסכים להשתתף כשופט – אולי בתור אחד שאשכרה חווה את המושג "אינדי" כשהוא עוד התייחס לפורמט העצמאיות ולא כז'אנר הוא מבין שפרסום ומיינסטרים הם לא מילה גסה. כל עוד אתה מביא את עצמך בחופשיות אין סיבה להתנגד. כמו שאמנדה פאלמר שהופיעה כאן בשבוע שעבר חוזרת ואומרת תחת כל מיקרופון רענן, הבעיה עם חברות תקליטים גדולות מתחילה כשהן מתערבות בהחלטות האומנותיות, וברגע שאין סתירה בין הטעם האמנותי של חברת התקליטים לאמן, לא צריכה להיות בעיה. היתרון הגדול בשיטה הנוכחית, גם אם היא קפיטליסטית להחריד (אבל זה כבר סיפור אחר), הוא שיחצ"ן מקבל את שכרו ללא קשר למכירות (אאל"ט) וכך לא צריכה להיות לו התערבות באמירה האמנותית. באופן זה, במקום שיהיה גוף אחד (חברת תקליטים) שדואג להכל – הקלטות, הדפסות, יח"צ וכו', האמן לוקח את זה על עצמו. כמובן שזה מצריך יותר התרוצצות, ואולי זה גם יותר יקר לפעמים, אבל ההשקעה מחזירה את עצמה.
    השקעה יחסית קטנה ביח"צ יכולה לדאוג יפה יפה למספיק קהל שיממן אלבום בהד-סטארט.

  13. 31/10/2013 בשעה 17:13

    הזוכים הם ברק שגיא ושובל.
    מזל טוב – בדקו בהקדם את המיילים שלכם!

  14. ארז
    07/12/2013 בשעה 14:44

    פורטיס מלך עם סטייל , הייתי רוצ לראות את ברי סחרוף הדגול גם באחת מתכניות המוזיקה. וכמובן אהוד בנאי אחד האמנים המדהימים שקיימים ןבעולם שלנו. אז יאללה למהפכה דיי למוזיקה השטוחה וחסרת המשמעות הגיעה הזמן להכיר לישראלים את האמנים אהוד בנאי וברי סחרוף ולתת להם את הכבוד לשפוט בתכניות מוזיקה . הם יכולים רק לתרום לכוכב נולד, לכוכב הבא , אקס פקטור ועוד.

  1. 17/11/2013 בשעה 16:17

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: