ראשי > ביקורות > ארזנו בקופסה את הקרובים ללב

ארזנו בקופסה את הקרובים ללב

מאת: מיכאל גינדין

שליחנו המיוחד לביקורות, תשבוחות ומילים יפות, מיכאל גינדין, חזר מלא רשמים מהופעת ההשקה של יוני ליבנה:

יוני ליבנה עולה על הבמה עם טלאי בצורת לב אדום על חולצתו הלבנה, והציפייה המיידית היא לאמן חשוף, אמן שנושא את ליבו על שרוול ושר בלדות מרגשות וצפויות על אהבה. אבל לא אצל ליבנה. הוא אמנם מתחיל את ההופעה ב"העיר המלוחה", השיר האיטי שפותח את אלבומו "אל מכרות הסוכר" ומתכתב עם ה"עיר באפור" ("אם תרצי שאראה לך איך/ חדשות מתיישנות"), אבל בבלדת הפסנתר הזו אין דבר מובן מאליו או בנאלי. להיפך. בשיר הזה ובכל השירים של ליבנה, יש מעטה של מסתורין שעוטף את השירים כמו צלילי האורגן שמתגנבים ומכסים את השיר הזה ככל שהוא מתקדם.

הפופיות של ליבנה היא מרעננת ואפלה בו זמנית. הצלילים הכבדים, יחד עם הקול הנמוך שלו מכניסים אותך מידית לעולם שלו. כשעושים מוזיקה בעברית, ויותר מכך פופ בעברית, אי אפשר לזייף. כל קלישאה מילולית או בנאליות יומיומית תצרום מיידית כמו פסנתר לא מכוון. היעדר הבנאליות והטקסטים המעולים היא התכונה הבולטת ביותר אצל יוני ליבנה, והיא זו שמאפשרת לך לשקוע לתוך המוזיקה שלו.

יוני ליבנה

צילום: אייל קוזק

הקצב עולה ככל שההופעה מתקדמת וכבר בשיר השלישי "נרקוד בלי לזוז" המצוין ליבנה מתחיל להשתחרר ולנוע. מוזר לראות אותו תקוע מאחורי מקלדת האורגן כשברור שהוא צריך להיות חופשי בפרונט. לעיתים עולה התהייה מדוע הוא זקוק בכלל לשני אורגנים על הבמה ומדוע אינו מעביר את חלק מתפקידי האורגן למחשב בשביל לפנות לעצמו עוד מקום לנוע על הבמה בחופשיות. זו תהייה שמתעצמת כשאסי בן סימון, שגם הפיק חלק משירי האלבום, עולה לנגן גיטרה ב"קוריאה" ומוסיף צליל מלא תהודה לחלל, צליל שהיה קצת חסר מתחת למשטחי הקלידים הנוקשים. אך למרות הסאונד הקשה של המקום, שמתקשה להכיל את הקול הנמוך של ליבנה יחד עם הבאסים המסונתזים, ליבנה עצמו נמצא כולו בתוך הרגע, ומבצע את השירים באופן מושלם.

יש משהו מרענן בלראות אמן, במיוחד אמן עצמאי, עם שאפתנות וחזון אמיתיים. יוני ליבנה לא מתבייש בשאיפות האמנותיות שלו, לא מתבייש ברצון לברוא עולם שלם שמקיף את המאזין גם בדימויים החזותיים שהשירים מעלים. החל משקי הסוכר המוארים שתלויים בחלל, דרך נגניו שלבושים כנגטיב ללבוש של ליבנה עצמו, וכלה במייצגי הוידיאו שמוקרנים על הקירות ומשלימים את הטקסטים. יוני ליבנה לא חושש לשים את עצמו במרכז, לחלוק עם המאזין חוויה אינטימית, כפי שהוא עושה ב"כדורי שינה". כמורה דרך מיומן הוא לוקח אותנו לנקודות שונות בחייו וחולק את הסיפורים שמאחורי השירים, בדרכו הכנה והמקסימה, מבלי לתת את התחושה שהוא מסית את תשומת הלב מהמוזיקה עצמה, אלא מוסיף עוד רובד לשיר.

כשהוא מעלה לבמה את המשוררת לורן מילק להקריא משיריה כפתיחה ל"אלנבי 40" שאת מילותיו היא כתבה, זה לא מרגיש יומרני וזר אלא חלק טבעי מהערב, שהמילים תמיד תופסות בו את המרכז. הקצביות והתזזיתיות של השיר מלווה בקליפ יפהפה עם רקדנים מכל העולם שמשלימים את החוויה הרב תחומית שליבנה מכוון אליה. גם כשהוא בוחר להלחין את שירה של המשוררת הצעירה צליל אברהם, "היכנעי", מרשימה התעוזה להתרחק מהקאנון של המשוררים הישראלים המוכרים. הרי מה קל יותר מלשלב עוד שיר של יונה וולך? מה שחוק יותר מזה?

כשליבנה עולה להדרן הוא מעלה איתו את שיר הנדלסמן, שליווה אותו לאורך כל הערב על פסנתר ואורגן, וניכר שההפריה המוזיקלית שלו היא חלק מהותי מהמוזיקה של ליבנה, לשיר איתו את "הזדמנויות" ו"אבל הקור" שלא מופיעים באלבום. שתי בלדות הפסנתר היפהפיות הללו מראות באיזו קלות ליבנה היה יכול למצוא את עצמו בנישה שהיא כינה בעבר בראיונות "שירי זיכרון", וכמה ההחלטה לייצר את פופ הלואו-פי שלו היא לא מובנת מאליה וייחודית בנוף המקומי. החזרה אל הצליל האלקטרוני ב"מכרות הסוכר" הנהדר מסיימת את המופע בהתרוממות רוח אמיתית, שרק אמן אמיתי יכול לעורר.

"ואם הבית כבר סגור ומסוגר/ ואם השער לא ישמיע צליל מוכר / ואם השביל אליו נשכח ונעקר/ אולי נצא הפעם – אל מכרות הסוכר".

יוני ליבנה – השקת "אל מכרות הסוכר", 1.6.13, תמונע.

מודעות פרסומת
  1. 16/06/2013 בשעה 15:09

    כמה מלל משתפך על אומן כל-כך בוסרי…

    • nadavn
      16/06/2013 בשעה 16:52

      וואו, תגובה דוחה.
      בכל מקרה כתבה יפה, פופ לעניין!

  2. ירון
    16/06/2013 בשעה 16:45

    כמה עולב אתה, "מעצב מוצר".

  3. ליאורה
    17/06/2013 בשעה 20:14

    ליבנה עצמו נמצא כולו בתוך הרגע, ומבצע את השירים באופן מושלם. אכן כך! הופעה בלתי נשכחת של יוצר מחונן.

  4. מורן
    17/06/2013 בשעה 22:46

    ביקורת יפה. אפשר ללכת איתך להופעה?

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: