ארכיון

Archive for יוני, 2013

On the way to San Francisco – חלוקת כרטיסים ל – The Flying Baby

מאת: ארז טן ברינק

להאזנה בזמן הקריאה:

1. Carry on
2. I want you to love me
3. Mercy's gone
4. High and down
5. The sea is free

בסוף חודש מאי 2003, טיפה יותר מעשר שנים לפני היום הזה, חבר לספסל הלימודים במכללת 'הד' למוזיקה בה למדתי באותה העת, עידן אלון, קרא לי ולעוד כמה סטודנטים לבוא ולשמוע במועדון הבארבי את הלהקה של אח שלו, The Flying Baby, מנגנת קאוורים ל… ניל יאנג.

תמונה: מיכל שני

The Flying Baby. מימין: איסר טננבאום, גדי אלטמן, גבע אלון

לא הרבה אני זוכר מההופעה הזו, אבל דבר אחד לא אשכח לעולם: הרגע בו ההופעה החלה.
הרביעייה (באותה העת עם יפתח שחף על גיטרה נוספת, רשף שחר בתופים, גדי אלטמן בבאס וגבע אלון בחשמלית ושירה) נתנה פתיחה כל-כך-עוצמתית עם 'When you dance',
זה היה כמעט מפתיע שהתקרה נשארה במקום.
אחר כך למדתי שהלהקה קיימת עוד מ-1999 וכי הם שהו יחד תקופה ארוכה בארה"ב, הופיעו לא מעט ושבו לישראל רק בסוף 2001.
רק שיר אחד מהתקופה הזו זכה לתיעוד רשמי וגם הוא הוקלט רק בסוף 2007: Annie.
התחלתי ללכת באדיקות להופעות שלהם. ראיתי לפחות 20 כאלו, אני חושב. היינקן מיוזיק קלאב, ג'ה פן, תמונע, בארבי, ה'רוטס' ('צוזאמן' של אותם ימים, אשר היה גם החממה לקראת קריירת הסולו של גבע, שאף זכה לכבוד המפוקפק של להכין המבורגרים במטבח של המקום – לפרנסתו). הלבונטין והאוזןבר לא זכו לארח אותם, מהסיבה הפשוטה שהם עוד לא היו קיימים אז.
אני באמת ובתמים סבור שלא היו הרכבים כאלו עד אז בישראל, וספק אם היו כאלו מאז. העוצמות של איסר טננבאום (רוקפור), אשר הצטרף ללהקה בסביבות 2005, לצד קולות הרקע האדירים ונגינת הבאס הדוקרת של גדי אלטמן (בוטן מתוק בקרקס), יחד עם הנוכחות הבימתית, הווקאלית, ונגינת הגיטרה (והפוני, לא נשכח את הפוני) של גבע אלון – אולי אחד הרוקרים הכי משכנעים שהסתובבו בשלולית הזאת אי פעם – לגמרי עשו את זה.
בסוף 2008 הם הופיעו בפעם האחרונה, ועכשיו הם חוזרים לשתי הופעות בלבד, לרגל הוצאתו מחדש של אלבומם הראשון 'Inner World' – במהדורה חגיגית ובצירוף של קטעי בונוס: שירים אשר הוקלטו לקראת אלבומם השלישי ומעולם לא ראו אור, סקיצות וקטעים מהופעות חיות.

לקריאה נוספת: סגול 59, אבישי מתיה.

יש לנו שני כרטיסים בודדים להופעה השנייה, במוצאי שבת, לחלק בין כל מי שיגיב או ישתף את הפוסט הזה.
תוצאות ההגרלה יפורסמו ביום שני בערב.

The Flying Baby, מוצ"ש 6.7, בארבי, 21:30.

הופעות מומלצות 28.6-5.7.13

העיר המָתה וגעשה ליל אמש באירועי הלילה הלבן. היה משמח לראות שהשנה לא כל האירועים היו מיועדים לבני התשחורת ואירועי מוזיקה רבים כללו הרכבים מסצינת השוליים הקטנה והתוססת. מצד שני נשמעו קולות שתקפו את ההשתתפות בחגיגות בעיצומו של המאבק על העלאת מחירי הארנונה לחדרי החזרת ואולפני ההקלטות. וזה בלי שדיברנו על האפשרות שעוד רגע והעיר כולה תושבת בשבת. הקיץ התל אביבי בהחלט בשיאו.

היום נפתח במשב קל עד בינוני של ניחוח ים תיכוני עם מועדון הקצב של אביהו פנחסוב בננוצ'קה, לירון עמרם והפנתרים בפסאז' וסיסטם עאלי בקפה סלמה, ובערב דאבל רוקנ'רולי בלבונטין עם תעני אסתר וה-1840s; במוצ"ש הטעכניקאליטיז בקפה קאיימק והג'מעה האלקטרונית (האחרונה?) של מיה דנון באנה לולו; בראשון, ניר שלמה בצוזאמן, הפעם עם להקה וצביקה פורס באברקסס, ובקונחו ערב הופעות אקוסטיות עם טל אורן, נווה שיפרוני ואסף שני; ביום שני יואב אסינג באוזןבר וגם אביגייל רוז תשיק את אלבומה החדש באזור; ברביעי ערב 'אנטנה' ראשון בריאליטי ריהאב – חשיפת להקות צעירות וחדשות; בחמישי, שעלת נפוצה ישיקו את אלבומם הראשון בגדה השמאלית והטייני פינגרז יגיעו להרעיד את המרתף בלבונטין; ובשישי הבא, הפליינג בייבי!

והנה הלוח המלא:

להמשך קריאה…

:קטגוריותהמלצות

האוזן השלישית נגד קראוז שמואל – חלוקת כרטיסים ללילה לבן באוזןבר

מאת: צוות אפרכסת

לא הצלחנו למצוא קרדיט למעצב, אפילו שממש חיפשנו.

קראוז שמואל

שמוליק קראוס היה דמות שנוייה במחלוקת – מכה נשים, מסתבך עם חברים ושותפים ועד שלל שמועות וסיפורים. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו – את זה שהוא היה יוצר נהדר. בשנת 1971, בעת חופשה קצרה מבית הכלא, הקליט שמוליק אלבום חתרני וזועם, מדינת ישראל נגד קראוז שמואל. האלבום ראה אור רק בשנת 1977, על גבי מספר זעום של עותקים (תקליטים, מן הסתם), ומהר מאד הפך לנדיר ביותר. רק בשנת 2004 יצא האלבום בדיסק. עוד על האלבום הזה, תוכלו לקרוא כאן. כתבה נהדרת של ערן דינר, מהבלוג המשובח זה מסתובב.

במסגרת הלילה הלבן הקרוב ימשיכו האוזןבר את מסורת המחוות והקאברים ויערכו מחווה מלאה לאלבום עם מיטב אמני השלולית שלנו. על הבמה לאורך כל הערב ינגנו הכוכבים רם אוריון, סתו בן שחר, נעם ורדי ותום גוטליב והם יארחו סוללה מרשימה של סולנים מתחלפים: אליוט, שלום גד, רייסקינדר, יהוא ירון,זאב טנא, אלון עדר, קוסטה קפלן, עינב ג'קסון כהן ועוד.

רוצים להיות שם? כתבו לנו מה הייתם *אתם* עושים בעת חופשה קצרה מהכלא, ותכנסו להגרלה.
ההגרלה תיסגר מחר (רביעי) בערב.

 מדינת ישראל נגד קראוז שמואל, חמישי  27.06, אוזןבר, 22:00. 

גיורא, תפוס ת'משקפת! – חלוקת כרטיסים ללא דובים

תמונה: סשה גבריקוב

לא דובים. מימין: ארז, קרן, אבי, רונן, נמרוד.

מאת: ארז טן ברינק

ערב טוב ילדים. הערב אספר לכם על להקה מרהיבה ויוצאת דופן. שם הלהקה הוא לא דובים, והיא הוקמה לפני שנים רבות, בשנת 2007, ויש שיאמרו עוד לפני.
כמה סיבות לכך שהלהקה הזו היא להקה שאני מחבב:
יש להם סאונד שלא הרבה להקות ישראליות, או בכלל, הגיעו אליו. הם משלבים בשיריהם פ'אנק מטאל דוגמת פרימוס יחד עם צלילי הבוזוקי והחשמלית של אריס סאן; לצד טקסטים הנוגעים באופן סוריאליסטי/סאטירי בכאן והעכשיו של מדינת ישראל,  באופן המשיק ללהקות כמו יאפים עם ג'יפים והבילויים.
הלהקה התברכה במבנה  של להקת קאלט: סולנית (קרן דוניץ – Buttering Trio) שכמו באה מכוכב אחר, ומרקעים מוזיקליים שונים למדי (והיא גם ג'ינג'ית! ומנגנת סקסופון!);
בסיסט, (אבי תורג'מן) חוזר בתשובה, המנגן כמו פלי מהצ'ילי פפרס. נגן בוזוקי (ארז קריאל), מוזיקאי בחסד, אשר על מנת לתאר חלק קטן מפועלו, מספיק להביא כאן את שני הלינקים הללו;
מתופף (נמרוד ליברמן) שחוץ מהיותו חבר בסנסציית השנה האחרונה 'ויתרתי', הוא גם מאייש בלהקה כסא בו ישבו לפניו רבים וטובים, ביניהם דב רוזן וחגי שלזינגר;
וגיטריסט (רונן ברטן), שהוא המנוע המרכזי המניע את ההרכב, ודווקא נחבא אל הכלים יחסית.

אלבום הבכורה של הלהקה יצא לפני כשנה וחצי ומיד אחריו הם פחות או יותר נפוצו לכל רחבי תבל.
כעת הם שוב יחד לרגע נדיר של טור קצרצר בישראל + עבודה על אי.פי. חדש שייצא במהלך החודשים הקרובים, אינשאללה. ביום רביעי הקרוב הם יופיעו באוזןבר בתל אביב, ולנו יש שני כרטיסים בשבילכם.
תגובה או שיתוף (בלי לייקים! תעבדו קצת, קיבינימט), כאן או בעמוד הפייסבוק שלנו, תקנה לכם זכות השתתפות היסטורית בהגרלה.
ההגרלה תיסגר ביום שלישי בצהריים.

לא דובים, רביעי 26.6, 22:30, אוזןבר.

הופעות מומלצות 21-28.6.13

השבוע, באותו ערב בו התאחדה במופע ענק ומושקע אחת מהלהקות הפופולריות של המוזיקה הישראלית (כוורת, למי שלא בעניינים), בארבי ת"א היה גדוש בקהל שבא לראות את אביב גדג' משיק את אלבומו החדש. יש הופעות – שאם הגיל מאפשר – צריך לראות בזמן אמת. ובמילים אחרות: אל תחכו שמישהו יהפוך לאגדה, לכו לראות אותו בזמן אמת, שתוכלו לספר לילדים שהייתם שם כשזה קרה.

עוד כמה אירועים ששווים ביקור בזמן אמת קורים השבוע. רביעי מוכרז בזאת כיום הקשה של השבוע: שי נובלמן ישיק אלבום חדש (וראשון בעברית) באזור ובמקביל אליו ישיק אבי עדאקי את אלבום האולפן הראשון שלו בבארבי. לא דובים בהופעת הרכב מלאה ונדירה באוזןבר, אפרת בן צור בתמונע ופלורה בפרנקל. תתחילו להתלבט מעכשיו. גם ביום חמישי יש כמה אירועים מיוחדים שכדאי לבדוק – כמו המחווה לשמוליק קראוס באוזן, ערב הקאברים של אינדיד בלבונטין, או ההופעות בגן הפסגה ביפו – אם יש לכם את אורך הרוח להסתובב בעיר שחוגגת את אירועי הלילה הלבן…

חוצמזה: היום בצהריים בסטודיו ברחוב שלוש תוכלו לראות ולשמוע את אלי רוזן אחרי הפסקה ארוכה, ובערב Kuno ישיקו אלבום בכורה באוזן; שבת אחה"צ מביא איתו הופעות בקזינו סן רמו ומסיבת פתיחת קיץ של קפה גיברלטר בתדר החדש. בערב איתמר ציגלר באוזן וסאן טיילור בבית היוצר (עוד התלבטות טובה), מאירה אשר בצימר, ונעם פרתום – אמנית הספוקן וורד הנהדרת – בהופעת חצות באוזן; בראשון דני הדר חוזר (!!), הפעם בהופעה בריאליטי ריהאב; בשני תומר בן אפרים ישיק אלבום חדש, לוסיל יחגגו באזור הוצאת סינגל ראשון וה-ווייק אפ סוזי'ז יתעורר מתרדמת החורף בהופעה ברוטשילד 12; בשלישי השקת האוסף "שירים למאפרה" בצימר; על רביעי כבר סיפרנו לכם; בחמישי, מלבד אירועי הלילה הלבן, לונא אבו נאסר בקפה סלמה ודיגיטל מי באנה לולו; ובשישי הבא דאבל של תעני אסתר וה-1840s בלבונטין.

לא מספיק? יש עוד:

להמשך קריאה…

:קטגוריותהמלצות

אמנותו מתנגנת בלילות – חלוקת כרטיסים לאביב גדג'

מה: אביב גדג', מופע השקה לאלבום "ילדים של מהגרים", רביעי, בארבי, 60/70 ש"ח.

מאת: איל פדר

אביב גדג'

צילום: רונן ללנה

אלג'יר. כמה קונוטציות יש בשם הזה לרבים מאיתנו ולתודעה הקולקטיבית שלנו. בשבילי, זה זכרון של תקופה רחוקה ונוסטלגית, ובעיקר זכרון של תחושה שחוויתי עם הלהקה הזו בפעם הראשונה – אתגר מוזיקלי.

את אלג'יר של נאמנות ותשוקה לא הכרתי. נחשפתי ללהקה לראשונה בימים ש"קיטש", הסינגל המוכר ביותר מ"מנועים קדימה" חרש את הרדיו הישראלי. ההרכב המיוחד הזה, ששילב בצורה גאונית בין המסורת המזרחית ממנה הגיעו חבריו לבין אלמנטים של רוק אלטרנטיבי ופוסט-רוק משובח, היה אחד הדברים הכי מסקרנים ששמעתי בחיי הקצרים עד אז. נכון, הם לא היו היחידים שיצרו את שילוב הרוק-מסורת באיזור הזה (כנסיית השכל, שפתיים ואפילו טיפקס), אבל הדברים שאפיינו אותם – המלנכוליה העמוקה המובנית בכל החומרים, הרמה הגבוהה של הגיטרות, הטקסטים האפלים והחכמים ובשבילי, מעל הכל, קולו הייחודי והחודר של הסולן – אביב גדג', גרמו לאוזניי להזדקף ולרוץ לקנות את האלבום.

להמשך קריאה…

ארזנו בקופסה את הקרובים ללב

מאת: מיכאל גינדין

שליחנו המיוחד לביקורות, תשבוחות ומילים יפות, מיכאל גינדין, חזר מלא רשמים מהופעת ההשקה של יוני ליבנה:

יוני ליבנה עולה על הבמה עם טלאי בצורת לב אדום על חולצתו הלבנה, והציפייה המיידית היא לאמן חשוף, אמן שנושא את ליבו על שרוול ושר בלדות מרגשות וצפויות על אהבה. אבל לא אצל ליבנה. הוא אמנם מתחיל את ההופעה ב"העיר המלוחה", השיר האיטי שפותח את אלבומו "אל מכרות הסוכר" ומתכתב עם ה"עיר באפור" ("אם תרצי שאראה לך איך/ חדשות מתיישנות"), אבל בבלדת הפסנתר הזו אין דבר מובן מאליו או בנאלי. להיפך. בשיר הזה ובכל השירים של ליבנה, יש מעטה של מסתורין שעוטף את השירים כמו צלילי האורגן שמתגנבים ומכסים את השיר הזה ככל שהוא מתקדם.

הפופיות של ליבנה היא מרעננת ואפלה בו זמנית. הצלילים הכבדים, יחד עם הקול הנמוך שלו מכניסים אותך מידית לעולם שלו. כשעושים מוזיקה בעברית, ויותר מכך פופ בעברית, אי אפשר לזייף. כל קלישאה מילולית או בנאליות יומיומית תצרום מיידית כמו פסנתר לא מכוון. היעדר הבנאליות והטקסטים המעולים היא התכונה הבולטת ביותר אצל יוני ליבנה, והיא זו שמאפשרת לך לשקוע לתוך המוזיקה שלו.

יוני ליבנה

צילום: אייל קוזק

להמשך קריאה…

%d בלוגרים אהבו את זה: