ראשי > ביקורות > מחזיקה חזק – טליה אליאב מוציאה אלבום חדש: ראיון

מחזיקה חזק – טליה אליאב מוציאה אלבום חדש: ראיון

מאת: מיכאל גינדין

טליה אליאב

עיצוב: יהודית ינהר

כבר כמה שנים שטליה אליאב היא אחת היוצרות הייחודיות והפורות ביותר במוזיקה העצמאית הישראלית. המסע שלה שהחל ב-2006 עם אי.פי חשוף ואקוסטי, המשיך ב-2008 עם "התנועה" הג'אזי, דרך "קוד הזיכרון" התיאטרלי והדרמטי, מגיע כעת לתחנה הרביעית, עם אלבום חדש, 06:28, אלבום שלישי בארבע וחצי השנים האחרונות.

שני הסינגלים שקדמו לאלבום, "06:28" הקצבי והמקוטע ו"יפו" העמוק והמרגש [ולפני כשבוע יצא גם "גלי גלים" שכבר מושמע לא מעט ברדיו] מציגים לנו שוב את הטווח האמנותי הרחב של טליה, שכבר הרגילה אותנו לחכות לסאונד חדש ושונה אלבום, מבלי לאבד את אותו היסוד הנדיר והחמקמק, ה"טליה אליאבי", שנוכח בכל תו ובכל שורה.

לכבוד יציאת האלבום ישב איתה ידידנו מיכאל גינדין לשיחה.

הי טליה אליאב. ביום שלישי [היום, 28.5] יוצא האלבום החדש ואני מניח שאת די מתרגשת.

כן, מתרגשת מאד!

זה לא נהיה יותר קל עם כל אלבום?

"הלחץ והחששות לא נעלמים ולא פוחתים… אבל אולי זה נהיה יותר קל בגלל שאני מכירה את עצמי יותר אז זה טיפ טיפה פחות דרמטי, אבל עדיין דרמטי ביותר" היא מוסיפה בחיוך.

אני בטוח. איך האלבום הולך לצאת? באופן עצמאי לחלוטין או שיש גופים שעוזרים לך להתמודד עם זה?

"הפעם אני עצמאית לחלוטין. ללא מנהל, יח"צ, חברת תקליטים בוקינג וכל זה. אני מקדמת את זה לבדי, כולל להדפיס ולשלוח דיסקים להרים טלפונים לשדרנים ואנשי תקשורת וכו'. I get by with a little help from my friends והרבה בזכות המפיק של האלבום שי לוינשטיין (יהוא ירון, "קטב מרירי").

נשמע לי כמו צעד מאוד מפחיד

"כן, זה תפקיד שלא הייתי מוכנה לקחת על עצמי עד עכשיו. באלבום הראשון היה לי 'גב' של התו השמיני ובאלבום השני יצאתי לדרך עצמאית והוצאתי הרבה כסף על אנשי מקצוע. זו הייתה הפקה יקרה מאד וזה אף פעם לא מחזיר את עצמו. הפעם, גם בגלל האילוץ הכלכלי, בחרתי לפעול בכוחות עצמי. זה יותר ריאלי עבורי כרגע. יותר מחובר למציאות. ואני גם יותר בשלה לזה נפשית. בהחלט יש רגעים ממש לא פשוטים שבהם אני מרגישה מאד לבד ומאד מפקפקת בעצמי, אבל ככה אני לומדת גם להעזר בקרובים אלי וזה שיעור טוב בשבילי".

כאמור, הסינגלים שיצאו הציגו צליל חדש שלא אפיין עד כה את אליאב, ועושה רושם שאת הפסנתר הדומיננטי שלה באלבומים האחרונים החליפו קלידי הסינטי והמחשב.

יש המון ציפייה וסקרנות לגבי האלבום החדש. האם הצליל האלקטרוני שבלט בשני הסינגלים הוא הקו הכללי של האלבום?

"האלבום מכיל שבעה שירים. סיננתי הרבה החוצה, אני ושי רצינו להשיג משהו מהודק ותמציתי. הוא מתבסס על תופים אלקטרוניים והקלטות חיות של קולות, גיטרה חשמלית, סינט', ועוגב. כן, עוגב כנסייתי אמיתי! אז כן, הצליל הוא אלקטרוני, אבל לא במובן הקר של אלקטרוני".

אדיר, מאיפה השגת עוגב?

"נסענו להקליט עוגב בבית מלאכה לעוגבים ביישוב יובלים בגליל. זה בית המלאכה היחיד בארץ של גדעון שמיר, האיש היחיד בארץ שבונה עוגבים. זו הייתה חוויה מיוחדת. זה כלי עוצמתי מאד. העוגב עצמו מהדהד דרך כמה וכמה מערכות של צינורות מתכת ועץ. בבית המלאכה יש שני עוגבים שהשתמשנו בהם. החלל של בית המלאכה הוא האנגר עם תקרה מאד גבוהה כך שזה מה שהשפיע בעיקר על התהודה של הכלי. כל זה התאפשר גם בזכות גדעון, שהיה מקסים וקיבל אותנו מאד יפה וגם בזכות רונן חג'ג' הטכנאי שהקליט איתנו ועובד איתנו האופן צמוד. הוא גם עשה את המיקסים לכל האלבום."

זו נשמעת לי חוויה באמת מיוחדת. שי הוא גם מפיק ומוזיקאי שאוהב לשחק עם צליל, עם העומק שלו. זה בולט בשני הסינגלים שיצאו, שטיחי הסאונד והחלל שהם תופסים.

"כן, שי הוא באמת בעיני המפיק היחיד בסביבה שממש חוקר סאונד ומודע לסאונד. לא כקלישאה, ולא כנסיון לשחזר סגנון או לייצר משהו ששמענו כבר. לכן כל כך מפרה עבורי לעבוד איתו. הוא חי את הניואנסים של הסאונד ולכן מייצר תמיד תוצאות מענייניות בטירוף."

כאמנית סולו, יש אצלך תחושה מאוד חזקה של שיתוף פעולה. לרוב, אמני סולו נוטים להיתקע קצת על אותו השטנץ ואצלך תמיד יש התפתחות וחקר של המוזיקה שלך עצמה.

"זה נכון שאני מנסה מאד לחדש במה שאני עושה. לכן גם אני נוטה להתחבר לאנשים שיצר החידוש חזק אצלם. אני חושבת שכדי לפתח שפה מוזיקלית באמת ייחודית ואישית צריך לחקור ולהיות מודעים, אחרת אנחנו חוזרים על עצמנו. וזה קורה לטובים ביותר. ואם לצטט את פי ג'יי הארווי: 'קשה לי המחשבה שאשמע כמו משהו שמישהו עשה או כמו משהו שאני כבר עשיתי'. אני לוקחת את זה כמקור להשראה".

מעניין שהכנסת את פי ג'יי לשיחה, כי כשאני נזכר בהופעות של "קוד הזיכרון", לבשת על עצמך דמות מוחצנת וקיצונית וזה לוקח אותי להופעות של פי. ג'יי הארווי באמצע שנות התשעים, עם קומביניזונים אדומים פרועים ואיפור מוגזם ומרוח. זה משהו שתהיתי לגביו,  כי ההופעות שסביב האלבום הראשון הציגו דמות שונה לחלוטין. מתנצלת כמעט.

"באלבום הראשון הייתי בת 21 או 22, ואת רוב השירים כתבתי אפילו לפני בגילאים 16 עד 19… באתי ממקום מאד רך, מאד ג'אזי, מאד כפרי אפשר לומר. אהבתי מאד את הבמה כבר ואז ועוד לפני, אבל עדיין לא תפסתי לגמרי מה אפשר לעשות עם הבמה. לא נחשפתי להרבה אמנים תאטרליים, לפרפורמנס יותר רב תחומי. הייתי עסוקה מאד במוזיקה. עיסוק נאיבי ב'האם להשתמש פה באקורד הזה או הזה'" היא צוחקת. "וגם עדיין לא העזתי לגמרי לקחת את המקום שלי במלואו, ונשענתי הרבה על הנגנים שלי".

והיום את נשענת יותר על עצמך?

"נראה לי שכבר ב'קוד הזיכרון' העזתי להיות בפרונט וללבוש שמלה שתופסת את כל הבמה. אז כן. עדיין יחסי הגומלין עם המוזיקאים שאיתי תמיד מסקרנים אותי ותמיד יעניין אותי מה יכול לקרות על הבמה. יחד עם זאת אני מרגישה שאני יכולה גם לעשות הופעת סולו ללא התנצלות".

העבודה הבין תחומית מורגשת מאוד בקליפ החדש של 06:28, שיש בו שילוב נהדר של סאונד ודימוי ויזואלי. זה משהו שמעניין אותך לחקור אותו? 

"כן, מעניין אותי מאד הקשר לויזואליה, בעיקר בתנועה. גם בגוף. החלום שלי זה לרקוד או לנוע יותר. אני לא יודעת עדיין איך זה ישתלב בתוך ההופעה של האלבום… בינתיים אני עושה כל מיני שיתופי פעולה עם אמנים מתחום התנועה וזה מעורר השראה. אנחנו עובדים עכשיו על וידאו לאחד השירים מהאלבום עם נבו רומנו, שהוא אמן תנועה ופרפורמנס. מקווה שזה ישוחרר בשבוע הבא".

את חושבת שתכתבי מוזיקה למחול בעתיד?

"אני עושה את זה כבר ועשיתי גם בעבר ומקווה לעשות עוד מזה. כתבתי לעבודות סטודנטים בחזותי, בבית הספר של אילנית תדמור ועכשיו עם תלמידי הסדנא בחיפה".

טקסטים תמיד היו אחד הדברים המרתקים במוזיקה של אליאב. כמי ששילבה בעבר שירים שתרגמה ("אבקת קסמים" של ברברה, "סוזאן" של לאונרד כהן, "קבורה ומקסימה" של טום וייטס) בפרוייקטים השונים שלה, יש לה רגישות נדירה למילה ומצלול. בסינגל החדש מתוך האלבום, "יפו" זה בא לידי ביטוי בצורה מושלמת.

השירים שאת עושה מאוד שונים זה מזה. איך את ניגשת לכתוב שיר? זה מתחיל מהלחן, מהמילים או אולי מרעיון מוזיקלי אבסטרקטי?

קודם כל ראוי להודות שהרבה זמן לא כתבתי שיר. קצת מהחשש לחזור על עצמי וגם כדי להתנקות מדפוסי כתיבה. בעקרון, המניע לשיר יכול להיות הרבה דברים, תלוי בתקופה ובטח בעוד דברים. בהרבה מקרים זה היה טקסט, דחף חזק להגיד משהו דרך המילים ואז אני מנסה שהלחן ישרת את האמירה של הטקסט. לפעמים זה רעיון מוזיקלי, כמו מהלך הרמוני או מלודי – ככה עבדתי בעיקר בתחילת דרכי – ואז אני יוצקת טקסט פנימה, כאשר מה שמנחה אותי הוא בעיקר מצלול והתאמה מוזיקלית.

ובאלבום הזה?

"באלבום הזה השירים נכתבו ברובם מתוך טקסט. לפעמים המנגינה והטקסט באו יחד. כמובן שהתייחסתי לטקסט, אבל המלודיות אצלי תמיד מאד חשובות. עכשיו בא לי לכתוב יותר שירים 'קטנים' ו'פשוטים'".

שירים בשני אקורדים?

"ואולי באקורד אחד. או צליל אחד. או מילה אחת. זה קשה לאללה. לא יודעת איך עושים את זה."

ב"יפו" יש דווקא משהו מינימליסטי, שנותן מקום לקול שלך ולמילים (המדהימות בעיני). זה מאתגר לדעתי, כי יש הבדל בין שני הסינגלים, בתזזיתיות ובחשיפה.

"כן, שני הסינגלים הם באמת שתי נקודות קיצון באלבום, אני חושבת. שניהם מאד מינימליסטיים, מבחינת תוכן הרמוני ומלודי. היחס שלהם לטקסט שונה. בשש עשרים ושמונה הטקסט משמש כעוד כלי מוזיקלי מצלולי, כצופן. וביפו הטקסט מאד רגשי ותיאורי וחשוב שיהיה מובן דווקא. באלבום רוב השירים דווקא נוטים מהבחינה הזאת ל'יפו', ו-'06:28' הוא חריג וקיצוני בשימוש בטקסט".

זה מרגיש לי שהיצירה שלך היא ניסיון לפענח איזשהו צופן.

"אני עוסקת הרבה בצופן או בקוד הקיים בתוך מילה, או בתוך צליל. התהודה שלו בחלל ובגוף. זה מרתק אותי. אבל זה נושא שיש להתנסות בו, אחרת השיחה עליו יכולה להיות מופשטת. וזה לא נושא מופשט, הוא מוחשי מאד. במובן שצליל אחד שווה אלף מילים".

יהיו הופעות שילוו את האלבום? כי זה די מסובך להשיג עוגב בתל אביב

"נכון, נאלץ להתפשר על קלידים במקרים מסויימים. אני צפויה להופיע בכמה גיחות קטנות, כמו בערב משוררות ב-3 ליולי באוזןבר, או בעוד הזדמנויות שכאלה. מתוכננת הופעת השקה מתישהו בחודשיים הקרובים, אין תאריך סופי עדיין. מסתמן שמספר ההופעות יהיה מצומצם הפעם, כי אני כבר מתחילה לעבוד על הפרוייקט הבא שלי."

והוא?

"אני לא יכולה לחשוף עדיין… מצטערת… רק אציין שהוא יהיה אחר מכל מה שעשיתי עד כה".

וזה אולי הדבר הנפלא בלעקוב אחר טליה אליאב. שאם יש איזושהי ודאות, היא שהפרוייקט הבא יהיה גם הוא שונה וייחודי.

את האלבום ניתן לשמוע ולרכוש בעמוד הבאנדקמפ של טליה אליאב.

טליה אליאב, 06:28, הוצאה עצמית 

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: