ראשי > ביקורות > זאת אהבה

זאת אהבה

ידידנו מיכאל גינדין היה שבוע שעבר בהופעה של דניאלה ספקטור. הוא התרשם לטובה. מאד לטובה:

********************************************************************************

דניאלה ספקטור פותחת את מסע ההופעות של 2013 מאותו המקום שהפסיקה את המסע הקודם. לבד עם הפסנתר, מחזיקה את הקהל המאוהב, שמילא את הלבונטין עד אפס מקום, בציפייה דרוכה. עם שיר חדש ויפה היא פותחת צוהר קטן אל המסע שהיא עומדת לקחת אותנו אליו. זו אולי היכולת הגדולה ביותר של דניאלה ספקטור, ליצור תמונות בראשך. כשעולה הלהקה על הבמה, המוזיקה בונה רקע מושלם לדניאלה. בשורות קצרות היא מקרינה בראשך סרטי טבע על אוקיינוסים וערבות מושלגות בשילוב נהדר בין שירים חדשים ("ליוויתן" המצויין) וישנים ("הדב הלבן" שמגיע מיד אחריו, שהוא גם השיר האהוב עלי מאלבום הבכורה).

יש לדניאלה יכולת נהדרת להחזיק קהל לבדה, אבל היא בשיאה כשהיא מלווה בהרכב הקבוע שלה, עם דן קרפמן (בס) ורן יעקובוביץ' (תופים) שמחזיקים את יחידת הקצב המושלמת. המוזיקה שלה נשמעת אחרת לגמרי בלעדיהם, וחלק ניכר מהשלמות שלה אובד. הקסם עדיין שם, אך הוא גולמי מעט. עם הליווי של קרפמן ויעקובוביץ' הוא מתגשם בשלמותו. הם עוטפים את הנגינה והקול של דניאלה בחום, נותנים לו מקום לגדול ולהגיע לשיאו. מבלי שיחפשו להתבלט או לגנוב את הפוקוס, אי אפשר שלא לשים לב אליהם. לקולות הרקע של קרפמן, לנגינה מלאת ההשראה של יעקובוביץ', שהיא מעבר לתיפוף. לפעמים יש תחושה שיש על הבמה מתופף ונגן כלי הקשה גם יחד. מספיק לשמוע את הנגינה העדינה של יעקובוביץ עם הידיים על תוף הסנר בפתיחת "הדב הלבן" בשביל להתחיל לדמיין את ריצת הדב במרחבים הלבנים האינסופיים.

דניאלה והלהקה. מתוך יומולדת שנתיים לבלוג.

דניאלה והלהקה. צולם ביומולדת שנתיים לבלוג.

דניאל שוהם (הקולקטיב) שהצטרף להרכב בגיטרה חשמלית, מוסיף שכבות עבות של צבע ומגדיל את הנפח של המוזיקה מבלי להשתלט עליה. הצלילים עמוסי הריוורב כמו מגדילים את החלל של הבמה. זה בולט במיוחד ב"הכוכב הזה מת" וממשיך לאורך המופע כולו. התוספת של שוהם ל"אברהם", הסינגל החדש, ול"פעמונים" (שאם ייצא כסינגל, אין לי ספק שיהיה עוד שיר שלא מפסיק להתנגן עד לשלב שאתה כבר לא יכול להקשיב לו) לוקחת אותם מהמקום האקוסטי והצפוי למרחב עמוס יותר ומעניין יותר לאוזניים.

עינב ג'קסון כהן מצטרפת עם "ניתוח לב פתוח" הנפלא שלה, שממנו הן ממשיכות לביצוע מצויין ל-"cut it out", מתוך האלבום של דניאלה ובן ספקטור. הפסנתר של ג'קסון כהן משתלב מצויין עם הלהקה, וכמו הנגנים האחרים, גם היא מוזיקאית קשובה, שמאפשרת לכוון את הזרקור גם אל האנשים שחולקים איתה את הבמה. אני לא יכול לחשוב על אורחת טובה יותר להופעה. במיוחד כשבהדרן היא חוזרת לגרסה שלה ל"נשקי אותי" של סיוון שביט, יחד עם דניאלה. זהו הרגע הקרוב והיפה ביותר בהופעה, כשאתה יכול לחוות אינטימיות אדירה מוקף בעשרות אנשים.

אם יש דבר אשר ברור מהשירים החדשים, הוא שמי שלא אהב את דניאלה עד כה, כנראה שלא ישנה את דעתו עליה עכשיו. אם "love is", האלבום באנגלית שהוציאה יחד עם בעלה בן ספקטור, לקח כיוון אלקטרוני ומינורי יותר, קר יותר אבל גם מסקרן יותר מהחומרים הקודמים, על פי השירים החדשים ברור שדניאלה חזרה אל איזור הנוחות שלה – וזה עובד מצויין. אבל אם גם האלבום החדש יכיל לפחות שיר אחד בו דניאלה תרשה לעצמה לטייל למרחבים כמו "גני גנים" שסוגר את ההופעה, זה יהיה אלבום נפלא לפחות כמו הראשון.

דניאלה ספקטור, 2.5.13, לבונטין 7.

  1. 09/05/2013 בשעה 15:39

    הייתי גם בהופעה. ואני מסכים עם רוב מה שכתבת.
    עינב היתה קצת דומיננטית מידי לטעמי ולדניאלה יש מקום לשפר את הכריזמה הבימתית.
    אך החומרים איכותיים, יפים, הכתיבה יפה
    ובעידן שבו התרגלנו לראות זמרות צורחות ומקללות
    מענין לראות אישה אינטליגנטית ומוכשרת ללא מניירות מיותרות על הבמה.

  2. יוסי
    09/05/2013 בשעה 21:09

    גם אני הייתי. לדעתי היא מצוינת שנונה וחכמה הפתיעה אותי איך היא מתנהלת בצורה מקסימה מול הקהל. לגבי המוסיקה וההופעה כל המוסיף גורע!!!

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: