ראשי > מבצעים! > דראנק משין מחממים ומחלקים כרטיסים ל….סטיבן מלקמוס!

דראנק משין מחממים ומחלקים כרטיסים ל….סטיבן מלקמוס!

*****כידוע לכולם אנחנו לא מתעסקים בהופעות חו"ל אלא במקרים נדירים במיוחד. והנה לכם מקרה נדיר שכזה – ההופעה של סטיבן מלקמוס בארץ. מעבר לזה שמלקמוס והג'יקס הם הרכב מדהים (האלבום האחרון שלהם הוא אחת הרכישות הטובות שביצעתי), מחממת אותם להקה מקומית שאנחנו מאוד אוהבים – Drunk Machine. וכשעלה הרעיון שחברי המכונה יכתבו למה הם אישית מתרגשים מההופעה, לא יכולנו שלא לפרגן. אז תקראו, תשתתפו ואלי אפלו תזכו בכרטיס נכסף בחינם . ועכשיו, אני מפנה את במה להם.******
איל

——————————————————————————————————————————————-

מה: סטיבן מלקמוס והג'יקס, חימום של דראנק משין. בארבי, קיבוץ גלויות 52. 22.8, 21:00

Stephen Malkmus (Pavement) & The Jicks Live in Tel Aviv

שבת שלום לכל קוראי אפרכסת!

כשבאנו לכתוב פוסט אורח בבלוג על מלקמוס וההופעה בישראל, החלטנו לוותר על (עוד) תמצות הביוגרפיה של סטיבן ופייבמנט, וגם לחסוך מכם (עוד) מיקסטייפ והמלצות על שירים מהסיבה הפשוטה שזה כבר נעשה ע"י רבים וטובים מאיתנו ואין טעם להוסיף . פספסתם? מרגישים שלא קיבלתם מספיק? בבקשה:

גיל מאורר

Small Town Romance

ענג שבת

מוזיקה נטו

במקום זה, בואו נדבר תכלס. למה אנחנו – בשום פנים ואופן – לא התכוונו להפסיד את ההופעה הזו גם אם לא היה נופל בחלקינו הכבוד האדיר לפתוח אותה.   (*וגם למה אנחנו מתרגשים כמו ילדות קטנות)

היי חברים, זה עידן!
אני זוכר בבירור את הפעם הראשונה שהקשבתי לאלבום סולו שלם של סטיבן. זה היה לפני 4 שנים למיטב זכרוני, כהשאלתי מהספרייה המוזיקלית בחולון (כן, קיים דבר כזה וזה היה אדיר עד שגורשתי משם כי לא הייתי מחזיר דיסקים..) את Real Emotional Trash.
לא קורה המון שאני מתרסק כבר בשניות הראשונות של האזנה לאלבום חדש, אבל כאן זה קרה בגדול. פשוט באותו הרגע שהדבר הזה התחיל להתנגן במערכת, עם הגיטרה פאז הזו, שפותחות את השיר הראשון –  Dragonfly Pie – עיניי נפתחו, אזניי הזדקרו (ועוד כל מיני דברים שאני לא אשתף…), לבבות פרחו באוויר והיה ברור שבמשך השעה הקרובה אני הולך פשוט ליהנות! החגיגה הזאת לא מסתיימת לאורך כל האלבום, גיטרות אדירות עם סאונדים מהסוג שאני הכי אוהב, ג'אמים ו"צלילות" פסיכדליות לצד שירים פופיים בהגשה הקלילה של סטיבן.
עבורי זו הייתה החוויה המלקמוסית המשמעותית ביותר. הסאונד והנגינה באלבום הזה כ"כ השפיעו עליי, שלא פלא שמצאתי את עצמי, לדוגמא, משמיע שירים מתוכו למוכרים בחנות גיטרות בחיפושיי המתמידים אחרי פדאל הפאז הבא. אין סיכוי שהייתי מרשה לעצמי להפסיד הופעה שלו.

מעביר את המקלדת לבוס..

שלום! דיס איז ליאור ספיקינג. בעיני, יכול מאוד להיות שסטיבן מלקמוס והג'יקס אפילו טובים יותר מפייבמנט. ההבדל המשמעותי ביותר הוא שהג'יקס מייצרים סאונד מלוטש יותר, בוגר, מופק והדוק הרבה יותר מלהקת האם, ומבליטים לא פעם את גאוניותו האמיתית של מלקמוס.  מלקמוס ככותב טקסטים ולחנים שנונים ומלאי השראה, נדמה שבקלילות כזו, המעוררת קנאה. יוצר מחונן, שלפעמים מזכיר לי את סטיב אלביני במינוני האינטילגנציה המשתפכת במוזיקה שלו, לא מוותר על סולואים משובחים, מהלכים ומלודיות מעניינות וג'אמים סוחפים, הבאים לידי ביטוי בעיקר באלבומיו עם הג'יקס. לא פעם בקטע אחד הוא יכול להפתיע ולגרום לי להרגיש "נגיעות" של מוזיקאים גדולים ואהובים עלינו כמו ווילקו, רדיוהד, טום ווייטס, אפילו לפרקים את הביטלס. הבנאדם נראה ונשמע מעולה כבר 20 שנה, ונראה שככל שהזמן עובר הוא רק משתבח עוד ועוד. לכן אני לא אפספס הזדמנות לראות אותו בהופעה.

לסיכום, לא קורה הרבה שמגיעים לכאן אמנים בשיא הקריירה שלהם, או כאלו שעדיין רלוונטיים. אין דבר נורא יותר בעניינו מהמילה "נוסטלגיה" בהקשר של מוזיקה. ובכל פעם שמגיעה הופעה שהיא על תקן "נוסטלגיה" – מגיעה הופעה שעומדת לבאס לנו את התחת. אבל מידי פעם יש כאן הופעות לוהטות באמת, כאלו שאסור לפספס. זמנם של פייבמנט אולי עבר, אבל מלקמוס נמצא בשיאו, ורלוונטי מתמיד. ב-ו-א-ו לראות אותו. ועל הדרך גם אותנו, כי אנחנו מתכוונים להתאבד על הבמה.

יש לנו כרטיס אחד בחינם לתת לכם – רוצים אותו? ספרו לנו על רגע מלקמוסי או דראנק משיני שלכם.

תודה על הקריאה ונתראה בבארבי! ליאור, רן ועידן.

מודעות פרסומת
  1. 11/08/2012 בשעה 20:52

    אני מצפה שהרגע המבוקש יתרחש בבוא העת בבארבי…

  2. בן
    11/08/2012 בשעה 21:08

    באינדינגב האחרון זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את דראנק משין (סצנת ההופעות בירושלים קשה) וישר קניתי את האי.פי. שהתנגן כל הדרך חזרה ברכב

  3. אנונילס
    11/08/2012 בשעה 21:09

    יש לי גם וגם!
    איי שם בשנות ה 90 אחרי הופעה של Body Count בסינרמה (היה פעם מקום כזה) גלגלעצ משמיעים את STEREO..מה זה הדבר המגניב הזה?! . לא הרבה זמן אחרי, אני קונה את Brighten the corners מבלי להכיר בכלל את פייבמנט שמעיף לי את הראש כל פעם מחדש.
    לא זוכר מתי הפעם הראשונה ששמתי את דראנק משין, אולי בנפולאון . מה שכן זוכר, זה את אינדינגב 2011 שהם הופיעו עם אבישי אפרת והרימו את הפסטיבל . בהחלט ה-הופעה שזכורה לי

    (*לא רוצה לזכות בכרטיס, כבר יש לי..)

  4. yoav
    11/08/2012 בשעה 21:11

    שלי קרה כשסופסופ האזנתי לא לראשונה לפני כשבועיים

  5. אורית
    11/08/2012 בשעה 21:15

    בפעם הקודמת שראיתי את דראנק משין הם היו בבחינת ילד סנדוויץ' בין ערב עם חברים במייט לינקולן ללילה עם חברים בבראסקו… בא לי לראות אותם כמו ילד בכור:-) חימום למלקמוס זו הזדמנות נהדרת!

  6. 11/08/2012 בשעה 21:24

    אין לי רגע כזה שעולה לי בראש כאלה משתי הלהקות האלה, האהובות עליי כל כך
    אולי בגלל שעוד לא ראיתי אותם בהופעה, ולכן! אני זה שצריך לקבל כרטיס, כי… אני צריך רגע כזה!

  7. 11/08/2012 בשעה 21:47

    בלי ספק, ההופעה הראשונה שראיתי של דרנק מאשין באינדינגב.

  8. גרייפר
    11/08/2012 בשעה 22:02

    רגע מלקמוסי: מלקמוס מניף את הגיטרה שלו אל הכתף כמו איזה שק בהופעה בברצלונה…

  9. 11/08/2012 בשעה 23:14

    אני כבר קניתי כרטיס…

  10. yaeluna
    12/08/2012 בשעה 00:15

    קניתי את אלבום הסולו הראשון של סטפן מקלמוס עם חששות והתרגשות בו זמנית, לא ידעתי אם זה יישמע כמו פייבמנט או כמו משהו אחר, ומצד שני זה בדיוק מה שרציתי. איך שהתחיל Black Book השיר שפותח את הדיסק ידעתי, סטפן לא הולך לאכזב אותי

  11. 12/08/2012 בשעה 00:32

    שני רגעים:

    הראשון – הפעם הראשונה ששמעתי שיר של פייבמנט. באותה תקופה התחלתי לפתח אובססיה כלפי הלהקה, אחרי שהתחלתי לשים לב שהיא קשורה לכל כך הרבה אמנים שאהובים עלי. אלו היו הימים שאחרי פריצת האינטרנט אבל לפני היו-טיוב. מה שאומר שקראתי המון על הלהקה, אבל לא האזנתי לאף צליל שלה. וכנראה שבאמת קראתי הרבה – כי כשהאזנתי ל-88 אף אם יום אחד, ניחשתי שהשיר שאני מאזין לו שייך להם – ואחרי שלוש דקות השדר אישר את ניחושי. את שני הדיסקים הראשונים של פייבמנט הזמנתי באותו השבוע – אבל זאת הייתה הפעם הראשונה מתוך שתיים שהגורל איבד לי אלבומים של פייבמנט בדואר (הפעם הישראלי, בפעם הבאה האוסטרלי), כנראה מתוך נסיון לגרום לי להתאמץ למען הלהקה שהיום היא האהובה עלי. Crooked Rain הוא האלבום היחיד שרכשתי 4 פעמים בחיי.

    רגע שני – נדחק לשורה הראשונה בפרימברה סאונד בהופעה של פייבמנט. מוקף בעשרות חוליגנים בריטים ששרים כל מילה ומועכים אותי בלי רחמים. מעולם לא הייתי קרוב כל כך לכל כך הרבה אנשים שקרובים אלי תרבותית – ולא סבלתי אף אחד ואחד מהם. לצערי, לפני פייבמנט הופיעו ה-XX הנפלאים, שהציפו אותי באורות מהבהבים. את היום הבא ביליתי באשפוז בבית חולים ספרדי אחרי התקף אפילפטי. היה שווה את זה.

    • 12/08/2012 בשעה 00:33

      המייל שלי הוא nimrods ב-gmail.com ולא כפי שנרשם בהודעה הקודמת

  12. 12/08/2012 בשעה 07:23

    רגע מלקמוסי? היו כ-90-120 רגעים כאלה בהופעה הראשונה של פייבמנט שראיתי ב-95 וכ-90-120 רגעים כאלה נוספים בהופעה השנייה של פייבמנט שראיתי ב-97. כייף והתרגשות. אשמח לכרטיס. תודה. שרון

  13. 12/08/2012 בשעה 07:44

    הסופ"ש של הוצאת הקליפ המבוים הראשון של דראנק מאשין.
    עם כל הטרראם בוואלה ובכלל, שיר שפשוט נשאר אצלי בריפיט תו"כ הכנת עוד עבודה ללימודים..

    ושלא לדבר על זה שהשם שלהם די נתן לי השראה בכיוונים אחרים 😉

  14. דימה קרופניקוב
    12/08/2012 בשעה 08:46

    הרגע המלקמוסי שלי הוא ההחשפות למוזיקה של סטיבן מלקמוס אי שם בתחילת שנות ה2000 דרך ערוץ MTV2 שצפיתי בו המון בזמנו והספיק לרדת מהשידור בישראל. באותה תקופה שודרו בערוץ הרבה שירים שהיוו מוזיקת רקע נחמדה אבל כל פעם שהיו משדרים שיר של סטיבן מלקמוס הייתי חייב לגשת לטלויזיה ולראות מה זה הדבר הגאוני שאני שומע. שיר אחרי שיר, להיט אחרי להיט (לא בדיוק שודרו להיטים בערוץ אבל אל משנה) התאהבתי בסטיבן וכמובן אשמח לזכות בכרטיס!

  15. אלכסנדרה
    12/08/2012 בשעה 08:49

    אני הכרתי את מלקמוס כאשר עברתי על רשימת הדיסקים במבצע של אתר מוזיקה נטו, וראיתי דיסק של אומן שרק שמעתי את השם שלו אבל לא הכרתי. הדיסק היה Pig Lib והעטיפה שלו גרמה לי לחפש ולשמוע כמה שירים באינטרנט. אהבתי מאוד את מה ששמעתי ומיהרתי לקנות את האלבום – שבהמשך לא הפסיק להתנגן אצלי.

  16. 12/08/2012 בשעה 09:56

    ההלם הראשוני בגילוי של wowee zowee בשנות ה90. היה ועדיין אחד האלבומים האהובים עליי.

  17. 12/08/2012 בשעה 13:24

    לונדון, 2006, מלקמוס במופע מחווה לדניאל ג'ונסטון. ג'ונסטון אמנם השתתף במופע, אבל בגלל קשייו הידועים ביצע רק שניים-שלושה שירים, ומלקמוס היה חלק מסוללת אמנים מכובדים שהגיעו כדי לחפות עליו (מינוס קורט קוביין כמובן).

  18. רגב לוי
    12/08/2012 בשעה 13:47

    כבר 3 פעמים שכמעט הייתי בהופעה של דראנק מאשין ומשהו השתבש.
    תנו לי את העונג הזה

  19. Shai
    12/08/2012 בשעה 14:42

    בסוף 99 שמעתי לראשונה את שיידי ליין באיזה שידור חוזר של אלטרנטיב ניישן, נשביתי.
    יומיים אחרי זה יצאה ההודעה על הפירוק.
    P:

  20. ארז.ס
    12/08/2012 בשעה 15:37

    רגע דראנק משיני דווקא – במרתון הופעות של עונג שבת, שערך גיאחה ברוטשילד 12 ראיתי אתכם לראשונה. הייתה הופעה מפתיעה ומסקרנת וגם ארחתם את אביב מארק וזה היה בועט לגמרי ומרומם מאוד. אני לא חושב שתפסתי לאחר מכן עוד הופעה שלהם לאחר מכן למרות שלל הפסטיבלים שנכחתי בהם. חבל כי ממש נהניתי מהם באותו ערב ארוך ארוך שהייתי מתחילתו אחר הצהריים ועד סופו ב- 3 בלילה.

  21. הדר ג
    12/08/2012 בשעה 21:06

    שני רגעים זהים שאולי בכל זאת יש משהו בפייבמנט האלו (ובהמשך במלקמוס) –
    בין ההופעות בפסטיבל חוצמזה 1 (המיתולוגי!), אי שם ביום השני, מישהו שם את Stereo ברמקולים… זה לא שפתאום כולם התחילו לשיר, אבל כל האנרגיה השתנתה, אנשים חייכו, שרו עם השפתיים.. משהו השתנה.

    ושנתיים מאוחר יותר, בחוצמזה 3, שוב – הפעם עם Shady Lane ברמקולים, וזה השיר היחידי בין ההופעות שזכה לתגובה כלשהי מהקהל, ושוב – לא דומה לשום דבר אחר. אז היה ברור ששווה לבדוק כמו שצריך את הפייבמנט האלה…

  22. אורן
    12/08/2012 בשעה 21:16

    שניים במחיר אחד!

    רגע דראנק מאשיני האחרון שלי: בפסטיבל mad music לפני כחודש רצתי (והרצתי איתי שתי בנות) לאורך רוב לילינבלום מההופעה של קין והבל 90210 בלבונטין כדי להספיק להופעה שלכם. אמרתי להן שאסור להחמיץ אתכם בהופעה, אבל הספקנו רק לשני שירים לפני שעפתם להופעה של בריאן ג'ונסטאון בבארבי 🙂

    רגע דראנק מאשיני הלפני אחרון שלי: בפסטיבל יערות מנשה האחרון הקולקטיב הקדימו ממש ופשוט נשארתי להופעה שלהם. הם העיפו את היער, אבל עם האקורד האחרון דפקתי את הספרינט של החיים שלי. הגעתי ל"שורה" הראשונה, שאלתי את הבחור לידי כמה שירים ניגנתם והוא אמר "5". התלהבתי, רק כדי להבין כעבור כמה שניות ששמעתי את שני האקורדים האחרונים של ההופעה.

  23. 13/08/2012 בשעה 14:22

    אולי הרגע בו אזכה בכרטיסים יהיה בלתי נשכח.

  24. רותם
    13/08/2012 בשעה 19:02

    רגע מלקמוסי בלתי נשכח : תקופה קצת מרירה מבחינה רגשית ומוזיקלית, ובסתמיות שכזאת נתקלתי ב-Silent kit, היללה שלו בתחילת השיר פשוט זיעזעה אותי, זה היה מדהים. התאהבתי בו אז ולתמיד.

  25. *
    13/08/2012 בשעה 22:14

    קשה לי לחשוב רק על רגע בילתי נשכח אחד כשמדובר בדרנק מאשין. שמחה שהם הגיעו עד הלום. פאקינג רוקנרול !

  26. 14/08/2012 בשעה 01:48

    רגע מלקמוסי? וואו, באמת קשה.
    כי היה את הרגע הזה שהגיטרה של מלקמוס התחילה לנגן כמעט מעצמה את הצלילים הראשונים של Grounded, אחד השירים האהובים עליי וזה שכה רציתי שהם ינגנו, בהופעה של פייבמנט שראיתי בפראג ב-2010.
    (http://www.youtube.com/watch?v=5Gp16C3EQXY)
    והיה גם את הרגע הזה שעתיים אחרי שההופעה נגמרה, כשחזרנו להוסטל מהפאב שיצאנו אליו להרגע אחרי ההופעה, ובדרך חזרה נתקלנו באוטובוס של פייבמנט עומד מחוץ למועדון והתמזל מזלנו לדבר קצת עם מלקמוס (שהיה סוּפּר-קוּל, כמובן).

    היה גם רגע נחמד אחד באוניברסיטה דווקא, מכל המקומות, כשהראיתי במסגרת רפרט כלשהו את הקליפ של Rattled by the Rush. המרצה טענה שזה נורא לא נעים והפסיקה אותי באמצע. בפנים שמחתי ממש.

  27. Gilad
    14/08/2012 בשעה 11:38

    אני בונה על ההופעה שתהיה הרגע הדרנק משיני שלי…

  28. קרן הלמר
    14/08/2012 בשעה 17:21

    באמת שיש לי רגע שכזה…אך הוא טמון עמוק עמוק בלב כמו סוד. לצערי,לא אוכל לחשוף אותו…אבל אולי תרגישו אותו דרך המילים בזרמים שהן מעבירות

  29. איתן
    15/08/2012 בשעה 07:11

    אני מחכה ל 22 באוגוסט כדי לחוות את הרגע המלקמוסי שלי …….. תודה !

  30. אמיר
    15/08/2012 בשעה 20:58

    נלך דווקא על רגע מלקמוסי – לשמוע את Fillmore Jive, השיר הסוגר את האלבום הנהדר Crooked Rain, Crooked Rain, בשעה 5 בבוקר בסוף של יום מתיש וארוך, ולדעת שכמו שמלקמוס זועק בשיר, I need to sleep. ולדעת שהוא צודק. מקווה שנתראה בהופעה, יכול להיות אחלה הזדמנות לקחת יום חופש

  31. דורון
    16/08/2012 בשעה 11:01

    What about the voice of Getty lee, how did it get so high? I wonder if he talks like an ordinary guy..
    I know him, and he does

  32. 16/08/2012 בשעה 12:27

    אני עובד בחנות מוזיקה, והאמת שלא הזמנתי את האוסף של פייבמנט. הוא הגיע במקרה. וכמו הרבה אלבומים שגיליתי במקרה, הוא הדהים אותי. כל שיר מלמיליאן. אפשר לומר שזה אחד האלבומים ששמעתי הכי הרבה בשנים האחרונות, ואולי באמת הגיע הזמן לצלול לעומק קריירת הסולו שלו.

  33. 17/08/2012 בשעה 10:02

    הזוכה הוא ארז ס.
    מזל טוב!
    תבדוק את המייל שלך.

    כל השאר – תודה על ההשתתפות, ותהנו

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: