אפרכסת | בלוג מוזיקת שוליים מקומית

 מה: TINY FINGERS בהופעה אחרונה לפני פגרה, בארבי, קיבוץ גלויות 52, רביעי, 27.6, 21:30. 60/70 ש"ח

חלום על פגישה עם עומאר רודריגז לופז שהוביל לשיתוף הפעולה בישראל, עבודה על אלבום חדש וקונספטואלי ובטן מלאה על המצב בישראל. טייני פינגרז משחררים סינגל חדש ומספרים מה עובר להם בראש, ואיך אפילו הסאונד בהאנגר לא הרס להם את המפגש עם מארס וולטה.

מאת: איל פדר

פעם הייתה חלוקה מאוד ברורה בין שני עולמות – יש רוק ויש מוזיקה אלקטרונית. הסצינה הייתה שונה, האווירה הייתה אחרת, אפילו המרצ'נדייז וסגנון הלבוש היו כמעט הפוכים. אבל ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והשנים עוברות, ההפרדה בין הז'אנרים מטשטשת, ומהחיבור יוצא יצור כלאיים מרתק, עם אנרגיה של רוקנ'רול ואווירה של טראנס, עם מקצבים של דאבסטפ משולבים בריפים של מטאל. הרבה קולות בשנים האחרונות אומרים שלשם פנינו מועדות.

הדוגמא הכי טובה לשילוב הזה בארץ היא TINY FINGERS. ההרכב שמתאר את עצמו כ"מוזיקה אטומית מהחלל החיצון" הוא בעצם סוג של התפוצצות אנרגיה עוצמתית, שלוקחת את המאזין לטריפ מוזיקלי-הזייתי במרחבים שבין הדאבסטפ לרוק.

הפינגרז הוא הרכב שבנוי משילוב של כלים חיים (גיטרה, בס, תופים, שירה) עם סינטיסייזרים מאוד נוכחים, אשר מצליח לייצר סאונד ואווירה ייחודים בנוף הישראלי ודי נדיר גם בשוק העולמי. למרות שהחומרים שלהם לא פשוטים להאזנה, ההרכב זוכה למעמד מכובד מאוד בסצינה המקומית, ולקהל מעריצים אדוק וקנאי.

ממש בימים האלה הם מוציאים סינגל נוסף מתוך האלבום המצויין שיצא בסוף 2011 "Massive Fingers Space Trip".

הסינגל, Turquoise, מבטא בצורה מושלמת את הסאונד של הפינגרז. ביטים מהירים, טקסטים פוסט-אפוקליפטיים, מלודיות מהחלל ואווירה אפלה שעוטפת את הכל.

האזינו:

הסינגל מגיע כהמשך ישיר לתקופת שיא בהצלחה של ההרכב. שבוע שעבר חיממו את אחת הלהקות שהכי השפיעו על עיצוב הסאונד שלהם, מארס וולטה, בהופעתה בתל אביב.

"זה היה אירוע ממש מרגש בשבילנו. רובנו פחות או יותר גדלנו עליה, במיוחד מאז שהתחלנו לנגן ביחד." אומר בועז בנטור, בסיסט הפינגרז אותו תפסתי לכמה שאלות. "היינו שומעים אותם המון וחופרים בכל דיסק ודיסק במשך חודשים, ותמיד באיזשהו אופן מוזר הרגשנו חיבור אליהם."

"איך שהוא התעורר הוא קנה כרטיס להופעה במנצ'סטר"

החיבור המוזר, מסתבר, לא נגמר רק בהקשבה לדיסקים. הקשר המיוחד עם המארס וולטה נוצר למעשה כבר לפני כמה שנים, והתחיל – תאמינו או לא – בעקבות חלום של אורן בן דוד, הגיטריסט. " לפני כמה שנים, כשהיינו בשיא החפירה עליהם, אורן חלם בלילה שהוא פוגש את עומאר רודריגז לופז (גיטריסט המארס וולטה). איך שהוא התעורר הוא קנה כרטיס להופעה שלהם במנצ'סטר למחרת והחליט שהוא נפגש איתו לא משנה מה. עם קצת מאמצים הוא הצליח לפגוש אותו איתו, ונוצר חיבור מעולה ביניהם. עברו כמה שנים ופתאום הם מופיעים בארץ. מייד הבנו שאין סיכוי שאנחנו לא משתתפים באירוע הזה "

רוב מי שיצא מההאנגר בשני הקודם דיבר בעיקר על הסאונד המזעזע, אבל מבחינת טייני פינגרז, החוויה עם מארס וולטה הייתה מאוד חיובית. "הרגשנו שצריך פשוט לתת הכל בהופעה הזאת, במיוחד בגלל שהיא הייתה קצרה,  וקיבלנו גם הרבה תגובות חיוביות על זה. היה ממש אדיר לשבת איתם אחרי ההופעה שלנו ולראות שהם אשכרה הקשיבו וראו את כל ההופעה. הם אנשים ממש מגניבים ומעניינים והייתה אחלה אוירה איתם כל הערב. אחרי ההופעה כבר נוצר חיבור יותר קונקרטי ורציני בינינו ואני בטוח שיהיה שיתוף פעולה בעתיד הלא רחוק."

טייני פינגרז לא מרבים להופיע, וכשהם כבר עושים זאת, זה תמיד מיוחד – או אירוע גדול כמו מארס וולטה או אחד הפסטיבלים, או הופעת קונספט מעניינת, כמו ההופעה Tiny Fingers VS. Tiny Fingers, בה ניגנה הלהקה שני סטים מלאים בק-טו-בק. "בגדול אנחנו פחות ופחות רואים את ההופעה של טייני פינגרז כהופעה רגילה שמתנגן שיר ועוד שיר ועוד שיר." מתאר בנטור. "אנחנו אוהבים ליצור הרבה אוירה וקונספט בהופעות, עם דגש גדול על תאורה ועיצוב הבמה ככה שהקהל יכנס יותר לתוך הטריפ שאנחנו יוצרים. האווירה היא חלק גדול מהלהקה."אנחנו מנסים להסתכל על ההופעה כעל משהו רב מימדים ועמוק.  בהופעה עם מארס וולטה למשל רצינו ליצור אוירה של פלאשבק. לא בשביל להסריט את הקהל,פשוט בשביל להישאב לתוך עולם אחר לזמן מסויים ולהתמסר לזה."

" יש הרבה אמירה ומחאה בטקסטים ובמוזיקה שלנו "

ללהקה עם סאונד כל כך מיוחד, ועם הצלחה כל כך רחבה בארץ, אי אפשר שלא להפנות את הגרסה המוזיקלית של "מתי תתחתני כבר" – מה עם תוכניות חו"ל.

"חו"ל זה חלק גדול מהתכוניות של הלהקה, ויש הרבה דברים שמתקדמים במקביל. כרגע אנחנו עובדים על אלבום חדש ורוצים לסיים אותו לפני שנטוס. לכל מהלך יש את הזמן שלו וזה צעד שאנחנו עומדים לעשות בקרוב מאוד ובצורה שהכי מתאימה לנו." הוא אומר ומייד עובר, בהמשך ישיר, לדבר על המצב בארץ. המצב כאן, לטענתו, מאוד משפיע על היצירה של ההרכב.

"קורים פה הרבה מאוד דברים מדאיגים גם בהקשר הפוליטי וגם ובהקשר החברתי/ אנושי. נדמה שהכל פה על סף פיצוץ ויצא מכלל שליטה. נהייה כמעט בלתי אפשרי לחיות פה מהרבה בחינות. השיח הופך מאוד אלים, לאומני ופחות סובלני כלפי השונה והאחר."

אז למה אין יותר פוליטיקה בחומרים של ההרכב?

"יש הרבה אמירה ומחאה בטקסטים ובמוזיקה שלנו. המון מהטקסטים שלנו מדברים על מה שקורה היום בעולם. לא ברמה של "ביבי מנייאק" אלא בהתסכלות קצת יותר רחבה. אפשר לפרש את השירים בהרבה כיוונים ולהתחבר להם מכל מיני נקודות: גם פוליטי, גם אישי, וגם ברמה יותר מיסטית ורוחנית. בנוסף, גם המוזיקה עצמה היא מאוד טורפנית, חדה ועוקצת – כחלק מהאמירה של הלהקה."

הסינגל החדש הוא דוגמא טובה לתפיסה הזאת, ואפשר למצוא בו הרבה ביקורת על תחלואי החברה המודרנית. לדוגמא השורה " surrender to seduction, got to get consumption " המבטאת טוב במיוחד את שליטת תרבות הצריכה על ההוויה היום-יומית שלנו. גם שורת הסיום של השיר, " we get supplied again, think we're alive again" מדגימה כיצד החיים שלנו קשורים קשר ישיר לצורך לצרוך.

עם כל המסרים והרקע הזה, הטייני פינגרז להופעה שכנראה תהיה האחרונה לזמן הקרוב, ביום רביעי ה-27.6 בבארבי. בנטור מבטיח לקהל "תחושת פטה מורגנה", שתיווצר מהשקעה מיוחדת בסאונד, אווירה ותאורה.

אנחנו רוצים לתת לכם זוג כרטיסים בחינם.

מה צריך לעשות? לייק\תגובה\שייר לפוסט הזה – ואתם בהגרלה.

אל תפסידו את ההזדמנות!

*** הפוסט הזה פורסם גם בעכבר העיר! ***