ראשי > מבצעים! > פוסט אורח: חלומות צפוניים – חלוקת כרטיסים ליערות מנשה

פוסט אורח: חלומות צפוניים – חלוקת כרטיסים ליערות מנשה

*** לכבוד הפסטיבל הבא עלינו לטובה, התחלפנו עם גיאחה ידידינו מהבלוג הנפלא עונג שבת (שאנחנו מקווים שיש לכולכם ב-RSS) והחלפנו חוויות על הנעשה בצפון. כאן תוכלו לקרוא את הגיגיו ולנסות לזכות בזוג כרטיסים, ואצלו בעונג שבת תוכלו לעשות אותו דבר, רק עם מחשבותינו שלנו. נפגש ביער! ***

הזוכים: דוד ומעיין – בדקו את תיבות המייל שלכם. תודה גדולה לכל המשתתפים והמגיבים!

——————————————————————————————————————————————————————
מה: פסטיבל יערות מנשה הרביעי, ימבה הופעות, 4-5.5.12 החל מ-14:00 בצהריים

היי אפרכסתנים, זה לא איל ולא חמוטל ולא ארז. זה גיאחה, מהבלוג ליד. אם אתם רוצים (ובצדק גמור!) לקרוא את הפוסט של איל, אתם ממש מוזמנים, הוא כתב נהדר אצלי בעונג שבת. בתמורה, אני מתארח לרגע אצלו בבית כדי לספר לכם משהו.

לפני איזה שנתיים וחצי הזמין אותי בחור ממש גבוה בשם עומר דיין לבקר אצלו בקיבוץ עין השופט. גדלתי רוב חיי בקיבוץ בגליל העליון וברירת המחדל שלי כיום היא געגועים תמידים לשקט של הצפון, איפה שהבתים נמוכים יותר והשמיים גבוהים יותר והכבישים ריקים יותר. במובן הזה, עצם העובדה שיש פסטיבל עם מוזיקה שאני אוהב במקום כל כך יפה ושליו כמו יערות מנשה מספיקה כדי להביא אותי לשם כל שנה. אבל האהבה האמיתית התחילה באיזה יום אחד, עוד לפני שבכלל הגעתי לעין השופט.

ירדתי בצומת מגידו. בפינה אחת של הצומת עמד כלא ענק, ובפינה השנייה עמדתי אני, חופשי מאי פעם. לקחתי חופש מהכל ונעניתי להזמנה של עומר. הכרנו קצת אבל לא הרבה, והוא הזמין אותי ואת אהוב הסצינה מתן נויפלד מאינדינגב אליו לקיבוץ. העילה הרשמית הייתה איזו פגישה עם אנשי התרבות של הקיבוץ, במטרה להזרים דם חדש ורעיונות חדשים לקראת הפסטיבל השני של יערות מנשה, ושאר פעילויות המוזיקה שהלכו והתרבו שם באיזור. לעומר היו חלומות. חלומות גדולים, גבוהים לפחות כמו הקרחת הבוהקת שלו אי שם במרום – חלומות שעדיין לא התגשמו. ברשימה ההולכת ומתארכת היו רכז מוזיקה איזורי, אקדמיה למוזיקה, אירוח מוזיקאים חודשי שיקליטו אלבומים באולפן של הקיבוץ (לקיבוץ יש אולפן! זה מטורף), סדרת טלוויזיה של הופעות מיוחדות, מה לא. אני בטוח שהרשימה עדיין קיימת, ומשתנה כל הזמן. לחלום זה פול טיים ג'וב.

אבל חזון לחוד ומציאות לחוד. חלק גדול מהרעיונות של עומר נשארו (בינתיים) על הנייר או בשלבי פיתוח שונים. מה שכן התגשם נהדר – וחשוב לציין שלא היה רק חלום שלו אלא של קבוצת חולמים מקצועיים – היה האופי החדש של הפסטיבל. לא עוד אמפי מוכה שמש כמו בפסטיבל הראשון אלא הזזת כל המתחם ליער, בין העצים. לא עוד אינדי וחברים בלבד, אלא התרחבות מוזיקלית שתקיף גם אמנים מוכרים ומצליחים. לא רק מוזיקה אלא גם אמנות. מכל פסטיבלי האינדי שהיו פה, יערות מנשה הוא באמת הכי מגוון מבחינת אמנויות. יש בו יוגה וריקודי בטן ומחול מודרני והקראות שירה אל תוך הלילה וריקודי מגע ועוד כמה פעילויות שאני לא ממש בטוח שיש להן בכלל שם או שהן חוקיות.

אבל הכל התחיל, בשבילי, באותם יומיים בעין השופט עם מתן ועומר. מהשקיעה בשדות והתה החם והגיטרה באוהל של מיכה וההופעה של אבי עדאקי ב"ברנדייס" והחיוכים שפגשנו אצל כולם והתחושה הזאת שיש במקום הזה ובאנשים שהחליטו לגור בו משהו שמרגיש כל כך… טבעי. כל כך נכון.

אני כבר בקושי מגיע לעין השופט בימינו, אבל בכל פעם שאני מגיע לפסטיבל יש שם רעש ושתי במות ומלא צבעים והמון פרצופים שונים ועצים ואורות שונים ומסחררים אבל בתוכי משתרר מהר מאוד איזה שקט כזה, רוגֵעַ, ואני נהיה נינוח ומשא העיר מורם מעל כתפיי וליומיים אני לגמרי בבית, הרחק מהבית. ובצל. אלוהים, כמה שצל זה חשוב בפסטיבל.

והנה מגיע שוב היום הזה, שיהיה בוודאי כתמיד יום חם ויבש ובערב שוב נופתע כמה קריר בגבעות הגליל; והליינאפ השנה מושך מתמיד עם פייבוריטים גדולים שלי כמו הניצוצות הצבעוניים של מארש דונדורמה, גאון השיר אלון עדר ולהקתו הנפלאה, בריין קנדיז עם הפסיכדליה המתוקה שלהם, הרוק-אנד-פאקינג-רול של רוצי בובה, הקסם הארצי של דה אנג'לסי, הכריזמה האדירה של תומר יוסף, הרעש המועך והמענג של דראנק מאשין, הערסול היפהפה בצהרי היום של דניאלה ספקטור ושל מיכל לוטן, וכמובן, מי אם לא אמן הבית, אבי עדאקי*.

אני כבר מתכונן ליומיים האלה שבהן ארחץ את נפשי ואכבס ואגהץ היטב, ואחזור למרכז זקוק מאוד למקלחת אבל נקי וחדש, מלא במוזיקה נהדרת ופנים מחייכות שיחזיקו אותי בשגרה העירונית הזאת לפחות כמה שבועות. בואו גם אתם.

רוצים כרטיס חינם לפסטיבל? תשאירו פה תגובה עם סיפור על מקום שאתם אוהבים ותכנסו להגרלה. אין רעיון? גם סתם תגובה ואתם בפנים.

ההגרלה תסגר ביום שלישי

*וואט דה פאק? איפה טייני פינגרז?

Advertisements
  1. עומר
    27/04/2012 בשעה 14:15

    האמת שאין לי רעיון יצריתי.. אבל אשמח לכרטיס…

  2. אורי
    27/04/2012 בשעה 14:37

    תודה רבה! אשמח לכרטיס… שבת שלום

  3. 27/04/2012 בשעה 14:37

    סתם תגובה! 🙂

  4. London
    27/04/2012 בשעה 14:40

    חוף הנכים בהרצליה – מקום שאני אוהבת מספיק כדי להחליט שמה שבא לי לעשות ביומולדת זה לרוץ עד שם וחזרה. וזה רחוק. היה שווה את זה.

  5. איה
    27/04/2012 בשעה 14:43

    יש לי תחושה דומה בים ובמיוחד בחוף הבונים. שם אני הכי חופשיה ומאושרת.

  6. ליאור
    27/04/2012 בשעה 14:54

    בתור אחד המעריצים הגדולים של Tiny Fingers בראשית דרכם, אני חושב שחלק מהתוספות (השירה, בעיקר) ממש הורסות את מה שהיה הגרעין המוצק (שלא לומר *מוצקקק!!!*) שלהם – פאקינג באדאסס רוק/טירוף/שיגור למסלול נמוך. וכן, אם זה יצא מהפה שלי אז "זו רק דעתי".

    כרטיס צ'יצ'ינג וכו'?

  7. אריאל
    27/04/2012 בשעה 14:57

    איפה באמת טייני פינגרז??
    ואם כבר הזכרנו, אחת הסיבות שאהבתי את יערות מנשה 2011 היתה הרגע הזה בו שמעתי מרחוק את הצלילים הקסומים האלה, את הקצב המהפנט שקירב אותי צעד צעד לכיוון ההופעה… "מי מופיעים?" אני שואל בחורה בלונדינית עם ראסטה אחת ארוכה… "משהו פינגרז" היא עונה בקול מסטול. אני מתחיל להגביר את הקצב לכיוון הבמה, או שאולי זו המוזיקה שמגבירה לי אותו… ואני שם. בשיר הראשון אני לא זז מלבד זרמים קלים בגידי האכילס. שבוי בקסם. מביט כמו תינוק שמסתכל על אבא שלו עושה פרצופים מצחיקים. ואז הגוף מסמן לי שהוא כבר לא יכול להכיל את זה, האנרגיות חייבות להשתחרר… ואז ההתפרצות. שיכרון חושים. תודה "משהו פינגרז", עשיתם לי את החודש.

    ואשמח לכרטיס שיעזור לי לחוות גרסת 2012 של הסיפור 🙂

  8. אמיר
    27/04/2012 בשעה 15:00

    אין לי שום תגובה מתוחכמת אבל אני ממש רוצה כרטיס

  9. ליה
    27/04/2012 בשעה 15:09

    הלואי הלוואי ואגיע לפסטיבל שלא הייתי בו ולא אוכל להגיע לל א הכרטיס הנפלא..ולשמחתי בארץ שלנו כל מקום הוא מדה&ים ויפה בדרכו שלו

  10. לי
    27/04/2012 בשעה 15:10

    אחד המקומות האהובים עליי ביותר (לצערי הוא רק חיקוי למקום האמיתי) נמצא בנקודה קטנה על החוף בבת גלים בחיפה ליד המכון לחקר ימים ואגמים. משום מה בחצר של המכון הדי מכוער, יש לציין, שתלו כמה עצי דקל שלא קשורים לשום דבר אבל יצרו תופעה מאוד נחמדה: אם אתה מטה את הראש ימינה, עוצם את עין שמאל וממש מתרכז, הים והדקלים מחזירים אותך לגואה (: למשך כמה שניות כמובן עד שהערס התורן נוסע לידך בפראות על טרקטורון, אבל אלו כמה שניות נהדרות…

  11. מיטל
    27/04/2012 בשעה 15:11

    הכי כיף מוזיקה טובה ביער מקסים עם חברים ואוהלים ! אני רוצה כרטיס :))

  12. ifat
    27/04/2012 בשעה 15:12

    סתם תגובה- כרטיס בבקשה.

  13. יותקה פותקה
    27/04/2012 בשעה 15:16

    הר הזבל, הוד השרון.

  14. עודד ברון
    27/04/2012 בשעה 15:34

    אני ממש אוהב את חירבת אל גולומב. My hide away

  15. מורש
    27/04/2012 בשעה 15:36

    יומיים של מוסיקה מעולה ואנשים נדירים שרואים פעמיים בשנה (יערות ואינדינגב..)
    כן, גם אני רוצה כרטיס.
    וכן, גם לי אין משו מתוחכם לומר.
    וכן, אני אוהבת את אפרכסת.
    וזהו, אני אפסיק עכשיו..

  16. 27/04/2012 בשעה 15:43

    מצטער, אבל הדבר היחיד שאני רוצה זה כרטיס

  17. adiofir
    27/04/2012 בשעה 15:44

    נחל אביב

  18. ימית
    27/04/2012 בשעה 15:45

    המקום האהוב עלי בעולם כולו- הדיסנילד 🙂 נראה לי הגיוני
    וכמובן שאשמח לכרטיס

  19. 27/04/2012 בשעה 15:48

    אני רוצה להיות בפנים!

  20. David
    27/04/2012 בשעה 16:05

    היה מקום כזה עד לא מזמן. נקודה גבוהה בחוף ראשון.
    עוד לפני שהתחילו עם הבניה שם, לפני הטיילת הסואנת, לפני העומס האנושי שמוטל לשם כל סוף שבוע,
    הייתה נקודה שהשקיפה אל כל הכחול הזה, עד לנשיקה של הים והשמיים.
    אפשר היה לחשוב ולהירגע, לשפוך את הצרות והמחשבות הרעות לים ולאופק ולספוג חזרה אנרגיה עוצמתית ושקטה.
    מוזיקה וטבע, טבע ומוזיקה – התפאורה של אלוהים לגן עדן, אולי אמצא שם את חוה שלי.

  21. מיכ'
    27/04/2012 בשעה 16:11

    עוד לא יצא לי להיות בפסטיבל הזה, אבל הוא נשמע לי מעולה. אשמח לכרטיס!

  22. ME
    27/04/2012 בשעה 16:13

    סוף העולם בחיפה 🙂

  23. יניב הרואתי
    27/04/2012 בשעה 16:17

    בפסטיבל האחרון הכרתי את אהבת חיי.

  24. יואב
    27/04/2012 בשעה 16:43

    אני ובת זוגי היינו בחאן בארותיים שליד עיזוז (חשבתם שקציעות זה המקום שארחי הרי החושך? אז יש עוד משהו אחרי זה) וכמה שהמקום הזה רחוק מכל מקום ככה הוא קסום.
    יש שם תחושה של סיני רק בלי הים ושלווה של המדבר בלי שום דבר מסביב.
    ואת כל זה עוטף אירוח מפנק (ויקר יחסית) שעושה את החיים קלים ונותן אפשרות להתרחק ממחשבות גשמיות ולהתרכז בחוויה של המדבר.
    אני שמעתי על המקום רק כמה שבועות לפני אבל כנאראה שזה מקום מוכר מאוד, אני רק יכול להגיד שאחרי שהיה קצרה במקום נהניתי מאוד ואני משתוקק לחזור

  25. כרמל
    27/04/2012 בשעה 16:58

    צחוקים, גם אני חשבתי על בת גלים בחיפה.יש מסלולון שיורד מסטלה מאריס לכוון הים ככה שגם תחושת ההתעלות של עשיתי מינימום טרק באנדים מתווספת. יושבים על החוף בין ערסים ונוצרים אורתודוקסים ומרגישים נפלא.

  26. אורן
    27/04/2012 בשעה 16:59

    איפה באמת טייני פינגרז? אשמח מאוד מאוד לכרטיס (:

  27. נעם אולבבו
    27/04/2012 בשעה 17:04

    מצטרף להרהורים על טייני פינגרז. עוד לא פספסתי פסטיבל ואני לא מתכוון להתחיל השנה

  28. יוצל'ב
    27/04/2012 בשעה 17:07

    אי שם בשפלה : צברים, שדרת ברושים, שדות חרושים וריח פרדסים. להשתרע על שיח "קפיצים" , נים לא נים של אחר-הצהרים, אחח…איזה כיף!

  29. רגב לוי
    27/04/2012 בשעה 17:10

    מי צריך מקום? אני אוהב אתכם!

  30. אליאור
    27/04/2012 בשעה 17:15

    לונג שוט – כרטיס?

  31. 27/04/2012 בשעה 17:21

    אוהב את לישון בתוך מגש לזניה שאמא מכינה !

  32. ענת
    27/04/2012 בשעה 17:21

    אם כבר אני שואלת איפה יאיר יונה….?! זה הזמן שלו לפרוח בפסטיבל עם האלבום החדש. בשבילי זו כבר מסורת לראות אותו ביערות מנשה.

  33. יהונתן
    27/04/2012 בשעה 17:32

    אני אוהב להגיע למצפה גבולות לאירוע האינדינגב השנתי (משתדל לפחות), למדבר, למוזיקה, ולתחושת החופש החזקה. למרות שהוא נערך סמוך לקיבוץ גבולות, המקום תמיד מרגיש לי מנותק מכל ציביליזציה.
    עדיין לא יצא לי להיות בפסטיבל יערות מנשה. זוג כרטיסים לפסטיבל יהיה נהדר.

  34. יאיר
    27/04/2012 בשעה 17:46

    איפשהו בגליל, ממש ליד הכביש, מסתתרת לעין-כל גבעה יפייפיה, המשקיפה על הכנרת ועל שדות ירוקים, לשם לקחתי את אהובתי ל"דייט" הראשון שלנו באישון ליל, בליל ירח מלא.
    בפסטיבל אנחנו הולכים לחגוג 6(!!!) שנים.
    אם אני אזכה אני מבטיח להשקיע את הכסף שחסכתי במתנה בשבילה…

  35. אליה
    27/04/2012 בשעה 17:55

    אוי כרטיסים יהיו שיגעון
    גם אם אין לי רעיון
    אבל לפחות כתבתי שירון..

  36. סוניה
    27/04/2012 בשעה 18:29

    נראה לי שהמקום האהוב עליי יהיה המקלחת בפסטיבל (בקשה תגידו לי שיש אחת כזאת) כשאני אבוא לשם ישר משביל ישראל. וחוץ מזה יש לי יומולדת ב-4.5, אז זו תהיה אחלה מתנה.

  37. רמי
    27/04/2012 בשעה 18:42

    אשדוד (ב-89).

  38. איתמר
    27/04/2012 בשעה 18:54

    סתם תגובה

  39. gilys
    27/04/2012 בשעה 19:01

    ספסל בגינה ציבורית נסתרת בין בלפור למאז"ה. מקום לא מאוד מפואר או יוצא דופן אבל שקט ונעים בלילות. אני אוהבת לאכלס אותו ברגעים בהם אני נזקקת לחדר עירוני זמני, שקט ומואר.

  40. 27/04/2012 בשעה 19:28

    מיולר האט הישנה, ניו זילנד. בקתה מעפנה עם 6 מיטות קומותיים צפופות, ועלייה מן השטן של כמה שעות טובות במדרגות מהגהינום, באבנים מתדרדרות ובקרח מחליק, אבל הנוף מלמעלה עם השלג הלבן שהופך לכתום בזריחה ולורוד בשקיעה – זה שווה הכל.
    היום היא כבר הוחלפה בבקתת ענק מרווחת ומצוידת. לא אותו הדבר.

  41. yoav
    27/04/2012 בשעה 19:36

    אני רוצה!

  42. fringster
    27/04/2012 בשעה 19:39

    פאב הארובה בקיבוץ המעפיל, בתקופה שהיו שם הופעות

  43. גלעד
    27/04/2012 בשעה 19:41

    איזה כיף!

  44. 27/04/2012 בשעה 19:43

    אני אוהב את החדר שלי בבית

  45. מנשה
    27/04/2012 בשעה 19:51

    רק אל תקראו לזה פסטיבל אינדי (אינדי נהפכה למילת גנאי)

    רוצה אני כרטיס.

  46. אלון
    27/04/2012 בשעה 20:04

    כל מי שכתב על המקומות בחיפה אני מסכים, יש בה כל כך הרבה מקומות שאני אוהב וגורמים לכל הרגשות שאנשים רשמו למעלה. זה משתנה כל הזמן אבל עכשיו במיוחד אני אוהב את הכרמלית שגורמת לי להרגיש בחו"ל ל6 דקות שלוקח לה לנסוע ממעלה הכרמל ל"כיכר פריז" 🙂

  47. 27/04/2012 בשעה 20:16

    הייתי ביומעצמאות בפארק ברמת גן כשלפתע עלה באפי הריח המשכר של הופעות פארק.
    אני אפילו לא יודע ממה הוא מורכב – ניחוח הדשא הנרמס, בושם הנערות, ענני הגראס, אולי כולם יחד. הזכיר לי כמה אני אוהב את הפארק. בהופעה.

  48. בר
    27/04/2012 בשעה 20:22

    אינדי נגב האחרון – החוויה שבלהגיע עם מעט מאוד ציוד ובלי כרטיס, מזג אוויר מעולה, מוזיקה מדהימה, גיוון אנושי ותחושת חופש אמיתית – בייחוד בג'אם הלילי המטורף

  49. אורי
    27/04/2012 בשעה 20:32

    מאחורי גיטרה

  50. ירון
    27/04/2012 בשעה 20:50

    המצפור בערד.

  51. 27/04/2012 בשעה 20:50

    סיני

  52. rachelld
    27/04/2012 בשעה 21:05

    איסלנד.

  53. יריב צור
    27/04/2012 בשעה 21:22

    פסטיבל רוק בבוגוטה עם עוד 100,000 איש 🙂 כרטיס יהיה אחלה!

  54. FOXY OAT
    27/04/2012 בשעה 21:39

    האיזור של מרכז אורן בבאר שבע. רוב שעות היום (והלילה) מקום מאד לא נעים, אבל כשהולכים לאורך שד' רגר דרומה ב-7:00 בבוקר, כל נוף ההרים שאחרי ב"ש נחשף, להקות ציפורים חגות בשמיים כחולים ריקים מעננים – הדרך הכי מרעננת לפתוח איתה את הבוקר.

  55. 27/04/2012 בשעה 21:47

    אנחנו מגיעים, עם 3 ילדות שכבר לא יכולות לחכות. כרטיס יהיה נחמד 🙂

  56. Guy P
    27/04/2012 בשעה 21:56

    שווה נסיון.

  57. יהל
    27/04/2012 בשעה 22:01

    מקום די קרוב לבית שלי, בשמורת מתלול צורים, שיש בו צוק רציני ונוף מהכנרת עד חיפה, ומשקיף על בקעת בית הכרם ומה שדרומה לה. אני הולך לשם הרבה, לפעמים לבד, לפעמים עם חברים, עם גיטרה ופק"ל קפה, ונהנה מהנוף ומהרוח.

  58. xuxa
    27/04/2012 בשעה 23:00

    האמת שבתור מישהי שגדלה רוב חייה בצפון, מזה שנים שאני מטייילת רק בדרום. רק בפסח האחרון התחלתי שוב לחזור למקורות. אשמח אם יקבלו אותי בזרועות פתוחות (בצורת כרטיס)המרחבים הירוקים של הצפון 🙂

  59. מנשה
    28/04/2012 בשעה 00:13

    כליל. מקום קסום, אנשים קסומים. נותן אוויר לנשימה ולנשמה לכמה שבועות טובים בכל פעם.

  60. אלעד
    28/04/2012 בשעה 00:26

    אני אוהב את עפולה, אני גר שם וזה ממש קרוב ליערות מנשה ובא לי טוב לקבל כרטיס..

  61. 28/04/2012 בשעה 03:21

    בסלון. בפסטיבל. באוטובוס- בכל מקום עם מוסיקה טובה ברמקולים/אוזניות (:

  62. 28/04/2012 בשעה 03:32

    הייתה זאת שעת שקיעה של ערב שבת ביערות מנשה השלישי, ברקע יהוא ירון עלה על הבמה, אבל אנחנו היינו רחוקים מזה, בין העצים היורדים מאזור האוהלים. לאהובתי היה תיק יד קטן, אותו היא אסרה עליי לפתוח עוד כשארזנו,בבית. לשאלתי "מה את מסתירה שם בתיק הקטן והמתוק הזה שלך?"ענתה בקול מתוק עוד יותר " חכה ותראה".
    אז אנחנו שם, בין העצים, השמש עמדה לחזור לנרתיקה, והיא פותחת את התיק, באיטיות של יום שבת , שמלה לבנה היא מוציאה ולובשת, מוציאה זוג טבעות בקבוק יין וכוסות. ובשעה הקסומה הזאת התקדשנו, כשהעצים והציפורים היו העדים שלנו. ענדנו אחד לשני את הטבעות, וחזרנו לפסטיבל המופלא הזה, אוהבים יותר, שיכורים יותר ומאושרים יותר.

  63. טל הראל
    28/04/2012 בשעה 06:16

    מעלה גמלה גורמת לי לאבד דופק ביופייה.

  64. בריאן
    28/04/2012 בשעה 09:54

    אין סיפור, אבל המכתשים בדרום הם מהמקומות הקסומים בעולם.

  65. עמית
    28/04/2012 בשעה 10:22

    קיבוץ עין שמר. מרגע שאני נכנס לשם כל הדאגות המעטות שיש לי בחיים נעלמות, כל הלחץ מתפוגג וכל השלווה נוחתת עלי.

  66. 28/04/2012 בשעה 10:57

    מחזק את סיני.

  67. רונית
    28/04/2012 בשעה 11:09

    אני ממש בעניין

  68. רן
    28/04/2012 בשעה 11:20

    הליכה מאומצת, מיוזעת. התיק משאיר סימנים על הכתפיים והנעליים מעקמות את הזרת כרצונם. בדיוק כשכבר אמרת נואש, פתאום מאחורי בולדר שנראה ככל הבולדרים מסתתר קול פכפוך מים, נביעת מי זהב חיים ובריכה קטנה. עין נמר בנחל צאלים.

  69. Era extrana
    28/04/2012 בשעה 11:31

    בלומפילד

  70. אאור
    28/04/2012 בשעה 12:30

    רן, דייקת כל כך 🙂

  71. בר
    28/04/2012 בשעה 12:47

    מקום שאני ממש אוהבת – אין ספק שזה החוף בקניאקומרי, העיר שנמצאת בקודקוד הדרומי של הודו.
    ולמה דווקא שם? כי היתה לי חוויה מדהימה בה קמתי לפנות בוקר כדי לראות את השמש עולה מהים.. ופסעתי למרות החשש והעייפות בדרך המתפתלת בתוך האשראם אל עבר החוף. עם כל התבהרות של השמים נוכחתי שעוד הודים עומדים לידי, ממש משפחות שלמות, באו לצפות בזריחה, כשיש תחושה שמדובר באירוע אלוהי וחד פעמי..
    וואו איך היה נחמד לשמוע ולראות את התגובות של כולם כשכדור כתמתם ביצבץ לו מעל השמים הכחולים אפרפרים…

  72. שא-בופ
    28/04/2012 בשעה 12:52

    המרפסות של חיפה, עם הנוף למפרץ, וביום עם ראות טובה אפשר לראות עד החרמון. לא ברור איך אפשר לחיות בעיר שטוחה- עם נוף לשירותים של השכן.

  73. עומר
    28/04/2012 בשעה 13:04

    עדין לא יודע עם אני מגיע… 180 שקל… וליין אפ בינוני. אבל כרטיס חינם, אז יאללה.

  74. נעם
    28/04/2012 בשעה 13:16

    זו סתם תגובה די סתמית

  75. נעמה נתנאל
    28/04/2012 בשעה 13:35

    כרטיס בבקשה..

  76. יעל
    28/04/2012 בשעה 13:46

    לפני קצת יותר מחצי שנה נתקלתי במקרה בפוסט על פסטיבל כל שהוא שקוראים לו אינדינגב. התחלתי לקרוא עליו ולבסוף החלטתי למשוך כמה חברים ולראות על מה כל ההתלהבות. בואו נגיד שיצאתי משם בהרגשה שאני לא מאמינה שעכשיו אני אצטרך לחכות שנה עד הפסטיבל הבא. ואז גיליתי את יערות מנשה. בקיצור אני ממש רוצה ללכת והייתי שמחה לראות אם זו חוויה מדהימה כמו אינידינגב ,וברור שאני אשמח לכרטיס :).

  77. מיכל
    28/04/2012 בשעה 13:46

    המקום האהוב עליי.. הודו. בלי שום ספק הודו.
    שנה שעברה טסנו לצפון הודו כל המשפחה (אני, 2 אחיותיי וההורים) ל3 חודשים להודו.
    טיול-אחרי-קבע של אבא, והזדמנות אחרונה לחופש אמיתי של לפני הבגרויות בשבילי.
    אם יש מקום שאני רוצה לחזור אליו – זה להודו.
    אני יודעת שהודו היא לא בדיוק מקו ספציפי, היא ארץ, אבל היו שם כ"כ הרבה מקומות שכל אחד מהם נחקק לי עמוק בתודעה, עמוק בלב, שאני לא יודעת באמת איך לתאר רק אחד מהם..

    אף פעם לא הייתי בפסטיבל יערות מנשה, אבל זה בהחלט אחד החלומות שלי. ואני יותר מאשמח אם הוא גם ייתגשם.. 😉

  78. רותם ב.
    28/04/2012 בשעה 14:05

    גם בלוג זה מקום?

    זה המקום לתת לי זוג כרטיסים
    פליז פליז מי

  79. tlalit
    28/04/2012 בשעה 14:14

    אף פעם לא הייתי בפסטיבל, כרטיס מתנה יהיה סופר דופר משובח!

  80. חן
    28/04/2012 בשעה 14:26

    אוהבת את הסביח בפרישמן דיזינגוף

  81. דנה
    28/04/2012 בשעה 14:32

    אני בפנים!!

  82. שני
    28/04/2012 בשעה 14:35

    מקום טוב בתוך ההגרלה. מאוד רוצה כרטיסים בחינם.
    שבת שלום/ שבוע טוב!

  83. g2-f6c3c7d75dbe705a777295ee43395d46
    28/04/2012 בשעה 14:37

    ברמת הגולן, מתחת למעיין עין תינה, יש בריכת חלוקי נחל רדודה-רדודה.
    המקום האהוב עלי הוא אמצע הבריכה. מומלץ בחום לשבת שם ולא לעשות כלום.

  84. חן
    28/04/2012 בשעה 14:40

    "פסגת" הגבעה המרכזית ביובלים בשעות אחר הצהריים עם הילדים. 20 מטרים מהבית אבל ממש מרגישים את הטבע….

  85. נגה
    28/04/2012 בשעה 14:49

    כי לחזור לעין השופט זה הכי סגירת מעגל אחרי טראומה של שנה. ואיזו דרך טובה יותר להתמודד עם טראומה מאשר פסטיבל?

  86. Chen
    28/04/2012 בשעה 14:50

    שקיעה ב "Rocky mountains national park" . הייתי שם בסביבות יוני והתחלתי מסלול, ולא הראשון באותו יום, של כמה שעות . כשהגעתי למעלה ראיתי שעדיין לא נמס השלג מהחורף.
    הלוואי עלינו מזג אוויר כזה …

  87. מאי
    28/04/2012 בשעה 14:59

    אחד המקומות האהובים והמיוחדים ביותר בארץ- הוא נווה שלום- יישוב של ערבים ויהודים שחיים יחד בשוויון מוחלט- חוץ מזה שהוא מלא ערכים- הוא גם נראה כמו פיסת גן עדן קטנה עם פריחות מטורפות באביב, ועם נוף מדהים שצופה על כככללל העמק מתחת.. הנוף הכי טוב נראה מהדום שם- דום שכל מי שנכנס אליו מרגיש את האווירה המיוחדת שקיימת בו- יש בו אקו מטורף והוא מושלם למדיטציות וכמובן- הנוף!!! תמיד כשאני יוצרת משם אני מרגישה מין ניקיון כזה.. ומין רוגע כזה.. ומין כיף כזה 🙂 ממליצה ממש בחום לכולם! עכשיו גם אם לא אקבל על זה כרטיסים אני לפחות יודעת שחלקתי את הפיסת גן עדן שלי עם עוד אנשים 🙂

  88. איילת
    28/04/2012 בשעה 15:21

    ביערות מנשה הכרתי את חברי מזה שנה וחצי 🙂

  89. yo
    28/04/2012 בשעה 15:21

    אירועים מסוג זה בעיקר מזכירים לי שאני צריכה להחליף חברים לכאלו שיצטרפו לאירועים מסוג זה.

  90. רונית לוי
    28/04/2012 בשעה 15:25

    המקום האהוב עלי הוא קיבוץ בית אורן.גרתי שם שנה עם בן זוגי לשעבר ושם הכרתי חבורה של מוסיקאים מדהימים.. נדב דגון קיבל אותי בזרועות פתוחות באותו זמן שהקים את טרייביט- כיום הוא מנהיג 2013.. בועז בן טור האגדי היה הבסיסט שלו וגם היום.. אז הרימו את ההרכב טייני פינגרז וזכיתי לראות אותם בהופעות הראשונות שלהם ולעקוב אחרי התפתחותם.. הייתי הזמרת בגירסא הראשונה של הבוטסמן והכרתי את אייל שוורצמן הגאון השחור:) וזכיתי לרקוד לצלילי די ג'יי ערן פלר הזהוב ונכנסתי למשפחה מלאת אהבה ושמחת חיים
    שלא נדבר על היופי המדהים בהרי הכרמל והטיולים בחיק הטבע ולראות את הצנירים היפייפיים שחקוקים בהרים ..זה קמצוץ מהמקום הכי אהוב עלי- ולשמחתי, אפגוש את המשפחה שלי שוב בפסטיבל- אז אשמח לכרטיס למרות שאני כבר מסופקת רק מהעובדה שאהיה שם:)

  91. 28/04/2012 בשעה 15:46

    ברוסיה סובייטית, כרטיס חינם מקבל אותך!

  92. g2-5a7984647e0e47dce08019e21df1e96b
    28/04/2012 בשעה 15:51

    ככה אני מרגיש באינדינגב (רק עם פחות צל) 🙂

  93. תום
    28/04/2012 בשעה 16:07

    עברתי לגור בצרופה (כן גם אני לא הכרתי לפני) ועכשיו אני כל כך קרוב ליערות מנשה! חבל שאין לי שקל ללכת לפסטיבל…הלוואי והייתי מקבל כרטיס חינם. שווה לנסות לא?

    • תום
      28/04/2012 בשעה 16:14

      כן

  94. דימה
    28/04/2012 בשעה 16:11

    סתם תגובה

  95. סתו
    28/04/2012 בשעה 16:14

    שמורת חולות עגור בזריחה. החול כל כך רך ולבן והשמש כל כך אדומה. והדיונות שנמשכות עד סיני נראות כמו קצפת. שקט ושלווה.
    אני רוצה כרטיס כדי להפתיע את האהבה שלי ביומולדת.

  96. מעיין
    28/04/2012 בשעה 16:43

    ברשימת המקומות האהובים עליי נחים שדותיו של קיבוץ אלונים. שנים חלפו מאז רבצתי שם לאחרונה, אך בכל פעם שאני עוברת באזור אני נזכרת איך מצאתי את עצמי שם אינספור פעמים במהלך שנות התיכון המעייפות. אף פעם לא אהבתי את בית הספר, הייתי בכלל ילדה של הקונסרבטריון, בו העברתי את רוב שעות היום. אך כשכן טרחתי להגיע למכלאת אורט, בקלילות הייתי זונחת את השיעורים המשמימים לטובת קריאת ספרים וקריעת עלים במיני-חורשה שבין שדות הקיבוץ. אם היינו רק בנות היינו מתערטלות כשחם, נותנות לשמש לצרוב מקומות שלא ראו אור יום מאז ילדותנו. בקבוצות מעורבות היינו מתנהלים בשדות באיטיות ובסוף מגיעים למקווה שנמצא בקרבת הכביש היורד מכיוון אלוני אבא, שם היינו טובלות/ים במים צוננים שנקיונם מוטל בספק, ואחר כך צוחקות/ים, או נחות/ים, או מתאהבות/ים, או מתקפלות/ים במהירות הבזק אם נצפתה באופק קבוצת פינגווינים הקרבה אל המאגר הקדוש.
    מוזר שבחרתי מקום ששייך לתקופה שלא הייתי חוזרת אליה בעד שום הון שבעולם, אולי כי היו שם השלווה, הטבע, האיטיות של היעדר מחוייבות שכה חסרים לי עכשיו, בתוך ג'ונגל הבטון שבו מתקיימת מלחמת ההשרדות שלי.
    הו כן, בא לי על הפסטיבל הזה.

  97. 28/04/2012 בשעה 16:45

    בתל אביב, בין קינג ג'ורג' לטשרניחובסקי יש סמטה שצמודה לגן מאיר שמקצרת את הדרך פלאות. באחד הלילות שהלכתי בה הבחנתי במקרה משונה. על הכביש שובצו אבנים קטנות שמשתקפות כמו זכוכיות פזורות, וההשתקפות של האור עליהן גרמה לזה להריאות כמו איזשהי קונסטלציה. כמו לצעוד בין כוכבים.
    עמדתי שם כמה דקות טובות, נפעמת מהיופי מעשה-יד-אדם האקראי הזה.
    רגע קטן שעשה אותי מאושרת.

    אשמח לכרטיס. 🙂

  98. עודד
    28/04/2012 בשעה 17:19

    ירושלים, מרפסת עם נוף לעמק המצלבה ביום שבת בסביבות 6 בערב. מדהים.

  99. ציפי
    28/04/2012 בשעה 17:21

    מקום – הוא רק נקודת מוצא
    אני עפה מעל ומה שרוצה
    זה לזכור מה היה
    באותו המקום – או לחלום
    איך אהבתי, שיר או מבט או חיבוק מבפנים
    איך תלתל קטן נפל מתבייש על פנים
    איך יהיה מחדש שווה לספר
    שבדיוק באותו המקום התחבר
    לו הלב עם מילים של אחד
    אחר
    וגיטרות ניסרו ובאסים השמינו
    וכולם רקדו ולא האמינו
    שבדיוק אותו המקום
    יכול היה להיות סתם, באמת.
    אבל בחייאת אחינו
    תביא כבר איזה כרטיס או שניים
    כי כמו שגילינו
    כסף בשביל מילים – זה כמעט לא קורה
    תוכיח אחרת – אחר כך נראה.. 🙂

  100. 28/04/2012 בשעה 17:31

    🙂

  101. חן
    28/04/2012 בשעה 18:01

    מקום אהוב? פסטיבלי מוזיקה. *רמז רמז*

  102. איתי
    28/04/2012 בשעה 18:56

    השירותים בבית
    אין לי רעיון נורמאלי, אבל כרטיס יהיה נחמד 🙂

  103. סוניה
    28/04/2012 בשעה 19:04

    באמת איפה טייני פינגרס????
    אשמח פלוס פלוס לכרטיס במיוחד שיערות מנשה הוא מקום מהמם ואחד האהובים עליי בארץ:)

  104. רועי לוי
    28/04/2012 בשעה 19:04

    בכפר בלום תמיד יש חוויות! אשמח להשתתף בהגרלה

  105. מיכל
    28/04/2012 בשעה 19:17

    מעין צבי. חוף הים היפה ביותר בארץ. ממש הרגע חזרתי משם מסוף שבוע ארוך וקסום עם חברים.
    ניפגש ביער.

  106. רוני
    28/04/2012 בשעה 21:36

    אני חושבת שאתם צריכים לתת את הכרטיס למישהו מהאנשים שאמרו שהם הכירו את אהבת חייהם בפסיטבל הקודם.
    ובכל מקרה המקום האהוב עליי בארץ הוא גם מצוק בדרך להריסה. המצוק מעל החוף הנפרד היה מקום שהייתי עוברת בו עם האוטו כמעט כל בוקר להגיד לים בוקר טוב, לתת לריח של הים להזכיר לי שהחיים הם פלא אחרי הכל.וגם לביזכר ברגע אחרון עצוב- שמח עם מישהי שאפשר כבר רק להיזכר בה. עכשיו בונים בו. כמובן. מזל שיש עוד חופים להזכיר לי.
    אחד מהם הוא החוף בארסוף, איפה שיש ספינה טרופה שאחרי שנה של נמצאת סיפורים עליה, גיליתי שאחות של דוד שלי הטביעה שנות השישים.

  107. מור
    28/04/2012 בשעה 21:54

    תאמת פעם ראשונה שלי.. נראה כמו פסטיבל אדיר.. מבטיחה לעשות מלא כיף! במיוחד עם יהיה לי כרטיס חינם.. לגמרי משפר את החוויה!!!! =]

  108. ורד
    28/04/2012 בשעה 21:58

    רוצה כרטיס:)

  109. אורן
    28/04/2012 בשעה 22:21

    בריכת הבתרא ברמת הגולן. כבר לא הבריכה הכי סודית בעולם, אם כי עדיין נידחת למדי, ורוב השנה, אם אגיע לשם, לא אמצא שם איש, אבל זה פשוט מקום כל כך יפה, ושווה כל מטר של קוצים ושיחים שצריך לחצות בדרך לשם

  110. עידו
    28/04/2012 בשעה 23:47

    תגובה גם מביאה ניצחון? מעולה

  111. נועה
    29/04/2012 בשעה 00:11

    מדבר. זה מדהים איך משהו שהוא כביכול מונוטוני במבט ראשון יכול להכיל בתוכו כלכך הרבה עושר. זה המקום היחיד שבו אני לא מחפשת את העדשה של המצלמה שלי.

  112. עוד יעל
    29/04/2012 בשעה 00:26

    תחנה מרכזית "חדשה" תל אביב לקראת מוצאי שבת. הכי תחושה של חו"ל… קפיצה לעולם אחר.

  113. golzman
    29/04/2012 בשעה 02:38

    מערב חיפה. יום אביבי מקסים. אני יושב במרפסת הפונה אל ואדי ירוק המסתיים בים טורקיז ומעליו שמיים כחולים. מושלם 🙂

  114. arie
    29/04/2012 בשעה 03:10

    הכורסא בסלון של ההורים. תמיד מקבלת אותי באהבה

  115. 29/04/2012 בשעה 05:04

    אני אוהב את התחנה בתל אביב
    איזור שמזכיר באמת את חו"ל
    עם אוירה עתיקה כזו וכמובן הופעות בלתי נשכחות של מאור כהן ופיטר רוט ברחבה
    ויש גם משהו קסום באמפי בגלבוע
    במיוחד אם ג'ו קוקר מופיע שם לייב 🙂
    וכמובן את פארק הירקון כי ראיתי בו כמה הופעות באמת בלתי נשכחות
    ולסיום את יערות מנשה כי יש שם פסטיבל ממש טוב ואני אשמח להיות בו

  116. גל בזל
    29/04/2012 בשעה 08:36

    הצימר, ההוא בתל אביב, עם ההופעות.

    הנופש הכי טוב שיכול להיות בעיר הזו.

  117. תמר
    29/04/2012 בשעה 08:57

    שמורת התנור במטולה, כשהמפלים שוצפים והמים הניתזים ממלאים אותי ברוגע

  118. לימור
    29/04/2012 בשעה 12:00

    הערבה

  119. hellovitaly
    29/04/2012 בשעה 12:32

    מקום אחד חשוב מאד הוא בית קפה קטן על הכרמל בשם "שתיים סוכר".. המקום שאני נהנה להרהר בו על אספרסו. המקום השני הוא פאב הפוגי דיו בכפר סבא מקום שהוא כמו משפחה ואני מאד נהנה לא לחשוב בו 🙂

  120. טליה
    29/04/2012 בשעה 12:42

    אני מתה על יערות מנשה…

  121. טלי
    29/04/2012 בשעה 12:45

    קיבוץ אפק

  122. אדם
    29/04/2012 בשעה 13:03

    (=

  123. תמרה
    29/04/2012 בשעה 14:03

    הבית

  124. נעמי
    29/04/2012 בשעה 14:39

    אין תגובה
    רק כרטיס
    זה נכון
    זה תכסיס
    תן לי ביס
    תוציא ב"היס"

  125. נועה
    29/04/2012 בשעה 14:44

    המקום האהוב עליי, שלא יוצא לי לבקר בו מספיק, הוא חוף הסטודנטים בחיפה – נטול יומרות, וגינונים, יש בו רק אוטו-גלידה, חול, ים וקצת כיסאות, אבל לא צריך יותר מזה. הים מספק בו זמנית כיף, תחושת חופש, שלווה, מחשבות צלולות… מצד שני אולי טוב שאני לא מבקרת שם כל כך הרבה כי אז היה פג קסמו =].

  126. רש"י
    29/04/2012 בשעה 15:59

    טיול ביער ושביליו בשעות הבוקר המוקדמות, חלק בלתי נפרד מהלו"ז

  127. עינת
    29/04/2012 בשעה 17:19

    כל התגובות עם כל המקומות הקסומים בארץ רק גורמות לי להבין שאני צריכה לצאת מהעיר קצת יותר 🙂 אז אין לי מקום לחלוק, רק אשמח לכרטיס- משהו שאכן יוציא אותי מהעיר.

  128. מיכ
    29/04/2012 בשעה 19:13

    וואו, כל פסטיבל הוא סוג של חוויה… אוקיי, אינדינגב 2011; לילה ראשון, אחד הקרים בחיי!!! שכחתי שק שינה (ככה זה שאתה מרגיש באוהל כמו בבית) בבוקר סיפרתי לחבר'ה על החוויה המרעננת של הלילה שעבר, כשאחד מהם (איש יקר ואחלה גבר) אומר לי: "מה את סתומה? למה לא הערת אחד מאיתנו הגברים? היינו מביאים לך שק שינה, בשביל מה אנחנו פה?" תכל'ס ריגש. וחברים, עדיף שק שינה תחת כיפת שמיים, מאוהל גדול וריק תחת כיפת שמיים!

  129. טייני פינגרז
    29/04/2012 בשעה 19:41

    באמת איפה לעזאזל טייני פינגרז???

  130. נירית
    29/04/2012 בשעה 20:56

    פינה קסומה ליד הבית שלי – פארק וולפסון, המכונה "גבעת בטיח" בפי המקומיים. מרחב ירוק ושלוו ופתוח, על משולש הגבולות ת"א-רמת גן- גבעתיים. יש שם את הכיכר הלבנה של דני קרוואן, עצי שיקמה ופיקוסים עתיקים , אגם עם ברווזים, והרבה שמיים. רק חסרות שם הופעות חיות…ולכן מקווה לזכות בכרטיסים לפסטיבל כדי להרביץ בילדים קצת תרבות. תודה!

  131. 29/04/2012 בשעה 21:16

    המרפסת בגבול הצפון במטולה שמשקיפה על לבנון עם הגיטרה והשקט האינסופי. ☺

  132. אברהם
    29/04/2012 בשעה 23:24

    הבארבי – נהנה מכל הופעה ושם ותמיד מתעודד מהעובדה שיש מקומות שעוד לא נכבשו על ידי אייל גולן, דודו אהרון וכל משפחת פרץ לסוגיה 🙂

  133. ריטה
    30/04/2012 בשעה 00:09

    אולי נדוש, אבל בינתיים אף פעם לא התאכזבתי- לונדון

  134. לירון אורבך
    30/04/2012 בשעה 08:29

    אני ממש אוהב להיות בבית;-)כמובן שמאוד אהבתי את הודו בסיבוביי המועטים וגם התצפית מגבעת עדן בזכרון יעקב לא רעה;-) רוצה מאוד כרטיס אפילו זוגי כי בתור מוסיקאי אלטרנטיבי לעתיד הלא רחוק(אני מקווה) חושב שמי כמוני אעריך זאת ,תודה מראש מהמינוס שלי…ויאללה תנו בראש.אה כן,המורה שלי לפיתוח קול מופיעה שם.ואילן גריןןןןןןןן.תהנו

  135. אלון
    30/04/2012 בשעה 13:14

    ברצלונה או ברצלונה…..

  136. חושב בקול רם
    30/04/2012 בשעה 17:54

    חייב את זה

  137. מרב
    30/04/2012 בשעה 19:29

    השדות בעמק. או הנחל מתחת לבית:)

  138. סבינה
    30/04/2012 בשעה 19:51

    מארש דונדורמה לראשות הממשלה

  139. צביקה אפור הזקן
    30/04/2012 בשעה 21:03

    אוהב את אשרם במדבר עם אנרגיות המדבר שלו
    אך כל פינה בטבע שמנגנים בה כמו הפסטיבל הזה
    וכשרבים מידידי מופיעים בו….

  140. תמר
    30/04/2012 בשעה 22:58

    : /

  141. עלומה
    30/04/2012 בשעה 23:55

    המקום המיוחד הזה שלי – הוא קיבוץ כרמים. הייתי שם שנה במכינה קדם צבאית ועד היום, כל מה שאני צריכה לעשות כדי להירגע זה לנסוע לשם, לעשות טיול פריחה ביערות סנסנה ופשוט לעמוד, לנשום את האוויר המיוחד הזה ולצפות בשקיעה. 🙂
    (גם לשמוע מוזיקה נהדרת בטבע ממש עושה לי את זה, אבל אני חיילת ענייה ואין לי כסף. בוהו.)

  142. תם שי
    01/05/2012 בשעה 07:15

    ליד הנעורים של קיבוץ דן זורם יובל של נחל הדן. על הנחל הזעיר בנו פעם הנעורים מעין משטח עם ספה. הריח שהיה שם- אקליפטוס ונחל ושאריות סיגריות קבורות באדמה, הוא ריח הנעורים שלי. כשאני מריח אותו- לרוב זה המקום השקט עליו אני חושב.

  143. 01/05/2012 בשעה 10:37

    הזוכים המאושרים: דוד ומעיין. בדקו את תיבות המייל שלכם.

    חברים יקרים – תודה לכולם על הסיפורים, החוויות והתגובות. מקווים לראותכם ביערות!

  144. בוריס
    01/05/2012 בשעה 23:21

    רוצה, קצת באיחור

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: