בני המה – חלוקת כרטיסים
טוב. אז האמת היא שבסך הכל המצטבר, אפשר לומר די בוודאות שהכלי המוזיקלי הדומיננטי בבלוג הזה, הוא גיטרה. ספק רב אם תוכלו למצוא כאן המלצה אודות הרכב אשר גיטרה היא לא כלי מרכזי בו. אבל ישנם יוצאי דופן.
עבור רבים, נושאי המגבעת היא אחת הלהקות הכי משמעותיות שפעלו אי פעם בשוליה של מוזיקת הרוק – פופ העברית. 20 שנה אחרי מותה בטרם עת, או מאוחר מדי – לדעת רבים – שניים מחברי ההרכב המקורי – אהד פישוף וישי אדר – מוציאים אלבום חדש תחת השם : "בני המה" .
מקלדות, לופים וביטים מסונתזים, לצד טקסטים סוראליסטיים / אקטואליים / אסוציאטיביים הם עיקר העניין.
וידידנו יובל אראל מוסיף: "… מסתבר כי כל קשר למגבעות של אז הוא מקרי, הדרך שעברו השניים היא ארוכה, ארוכה מאוד גם במושגים מוסיקאליים, מהרכב רוק'נרול ירושלמי שניסה להביא את המחאה בצלילי דיסטורשן מלוכלכים, מתגלים כיום השניים כאנשים בוגרים, יותר מיושבים ומתוחכמים, היוצרים מוסיקה בתנאי מעבדה אלקטרו דיגיטאלית…"
בשבת הקרובה הם ישיקו את אלבומם החדש בתיאטרון תמונע, ולנו יש שני כרטיסים לחלק לכם. ספרו לנו בתגובות, כאן או בעמוד הפייסבוק שלנו, על מוזיקה שאתם אוהבים אשר אינה מבוססת גיטרות, ותוכלו להשתתף בהגרלה שתוצאותיה יפורסמו ביום חמישי בערב.
בני המה, תמונע, שבת, 22:00.
מוסיקה\סאונד\וידאו שמבוססים על סימפולים של צפרדעים וקרפדות חרמניות ונשלטים ע"י תנועה במרחב באמצעות חישנים שונים:
נשמע מעניין 🙂
אני אוהבת את שלומי שבן, על פסנתר
נדוש אבל נכון
דפש מוד ..אבל של שנות ה -80
ג'יימס בלייק.
במוסיקה של ישראל ברייט האקורדיון מחליף את הגיטרה. התוצאה מרתקת לדעתי!
תמיד אהבתי את תופי הרוחות היפאניים, כמו זה שניגן בהתחלה של "מת לחיות" הראשון
Keane – להקת רוק מחוסרת גיטרות שעושה מוזיקה מקסימה
יש לי הרבה כאלו אך האהובים עלי ביותר ללא ספק הם prodigy
בובי מקפרין שמנגן באמצעות גופו וקולו.
כולם מכירים את "Don't worry, be happy", אז הנה קטע אחר. איזה יופי הוא משתף פעולה עם הקהל.
הראשונה שעולה לי זו רות דולורס וייס הכ"כ מיוחדת, שמשתמשת בעיקר בפסנתר וקונטרבס.
ואם כבר מוזיקה שלא מנוגנת על גיטרה, הנה מישהי שממש לא מנגנת על גיטרה- זאת אבי, אשת הכפיות…
Death from Above 1979
הצמד הישראלי טפט, שמסמפל, מעוות ומותח צלילים על גבי צלילים על גבי צלילים…
נו זה מתבקש… הפה והטלפיים ההרכב בו חבר אוהד פישוף המתאחד אחת ל6 שנים להוצאת אלבום. והמוזיקה? מבוססת על אורגניות של קסיו. וכמה שהיא טובה.
הרכב שעומדים מאחוריו מוחות מבריקים במוזיקה המקומית (אסף גברון – סופר, רם אוריון אחד הגיטריסטים הטובים שידענו, ואוהד פישוף שכל מילה עליו מיותרת), הם לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות וככה זה נשמע. אלבומים כיפיים עם הרבה רעש (מהסוג הטוב, כמו אצל בני המה) וקיימת גם התחושה שאתה שומע דיסק של יוצאי נושאי המגבעת (המילים, האווירה). מראים שעם שימוש באורגניות קסיו "של פעם" אפשר להוציא שירים מיוחדים.
אני מאוד אוהב את הראשון "בין הים והביצות" מ89 וגם את האחרון "קליגרו" מ2007
שנה הבאה לפי ה"קוד" הם אמורים להוציא אלבום. הזמן עובר מהר כשנהנים.
מאוד אוהב את הטרייבל דאנס של אמיר יעקובי.
אשמח לכרטיס…
SI והאלבום LET THE SPIRIT OUT מומלץ לחובבי דידג'
הזוכים הם גיל ואיציק. בדקו את המייל שלכם. תודה לכולם על ההשתתפות. וזה, אגב, אולי הקטע הכי טוב ששמענו השנה – שאינו מכיל גיטרה כלל.