כרטיסים ל- Le Chuck, שני באוזןבר
"הסופרגרופ של דייוויד בלאו משמיט לסתות, בין השאר הודות לתיפוף הרצחני ועתיר הניואנסים של דקל דביר, שהמציא את הג'אז-מטאל אל מול הקהל המשתאה. ויונתן בירנבאום על הגיטרה הוא פשוט תופעה. במילה אחת: גאוני". נדב לזר, אטמי אזניים (2008).
בדרך כלל אנחנו מחלקים לכם כרטיסים להופעות "רגילות", פחות בעניין של "תופעות", אך ישנן תופעות שבכל זאת מוצאות את דרכן אל האוזניים שלנו.
שלישיית נויז מטאל פופ ג'אז משמיטת לסתות המורכבת מדיויד בלאו – שירה וגיטרה, מההרכבים: ED , BLAU AND THE GOOD BAND. סטודנט לאדריכלות באוניברסיטת ת"א, הבסיס והמח מאחורי הטירוף המוסיקלי הנקרא Le Chuck; יונתן בירנבאום – ניגן ב: ED, A NEW DAMAGE, ENDOF AND THE BIG WHOOP, BEGGARS CHANGE, LIQUID MOVE. גיטריסט קלאסי זוכה מלגות רבות בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים שכרגע ממשיך את תואר המאסטר שלו בברצלונה בבית הספר הנחשב ESMUC; ודקל דביר – בוגר בית הספר LAMA, אשר בארה"ב, מתופף רב פעלים ועתיר סופרלטיבים, המנגן בין השאר בגרובטרון וברמזיילך.
המוזיקה של לה צ'אק חזקה, הן בווליום והן באנרגיות החייתיות שהיא מעבירה. היא מדברת בשפה מקוטעת, שבורה והווקאלז בג'יבריש. ביום שני הם יקיימו הופעת השקה לאי.פי. חדש, ויארחו שלושה מתופפים חייתיים נוספים: גיא שכטר(קרוסלה, אד,קרוזנשטרן), איתמר לוי (קין והבל 902010, בום פם) וטל תפוחי (ווט בנדיטס) לקטע הוריקני במיוחד שיכלול 4 מערכות תופים !
רוצים כרטיס? ספרו לנו בתגובות אודות המוזיקה הכי קיצונית שאתם מקשיבים לה/נתקלתם בה לאחרונה, ותשתתפו בהגרלה.
תוצאות ההגרלה יפורסמו ביום ראשון בערב.
שני, 22:30, אוזןבר.
…
אפרכסת | בלוג מוזיקת שוליים מקומית 
הייתי לא מזמן בברלין בהופעה של להקה בשם HEALTH. זו להקה שעושה נויז רוק אבל עם נגיעות דיי חזקות של מוזיקת דאנס והקיצוניות הגדולה זה שמצד אחד המוזיקה שלהם ממש, ממש רועשת ומצד שני באמת עושה חשק לרקוד / להכות מישהו. מיותר לציין שההופעה הייתה אדירה! ממליץ לשמוע (http://www.youtube.com/watch?v=EWZxThGh5wQ)
הם אולי לא הכי חדשים בשכונה אבל אני מאוד אוהבת את Crystal Castles..
אלקטרוני שמעט פעמים שקט והמון פעמים נותן בעיטה בבטן עם ווליומים צורמים וביטים אלקטרונים.
הכי כייף עם אלכוהול!
(www.youtube.com/watch?v=9L2G32EkoVg)
OM – מין סוג של מינימליזם מוזר בטירוף.
זהו שצריך להתרענן
הייתי הערב בהופעה של רות (דולורס) בלבונטין.
התופים המובטחים נעדרו, הסקסופון ביקר רק בתחילת ההופעה ובסופה,
כך שהיו שם בעיקר גבר (יהוא), אשה(רות), פסנתר וקונטרבס.
ואם זה לא קיצוני, אני לא יודע מה כן.
רוקנרול, זה מה שיש לנו בכל יום (וטוב שכך).
Big Black.
do you like my shoes
Bohren & der Club of Gore
אני לא אוהב לדבר על מוזיקה במושגים כאלה של "קיצוניות", אבל יכול לציין את ההרכב Cadaver Eyes, שלפחות ההשפעה שלהם על השמיעה שלי למשך זמן מה היתה די קיצונית.
http://www.myspace.com/cadavereyes
אוקי ישבתי וחשבתי וחשבתי וחשבתי…. ואני לא שומע שום דבר קיצוני. יכול להיות שנהייתי זקן עד כדי כך?
הזוכים הם דרור וַר (ואר?) ודוב בילן. בדקו את תיבות האינבוקס שלכם. תודה לכולם על ההשתתפות.