אפרכסת | בלוג מוזיקת שוליים מקומית

מיד אחרי שהודענו שאנחנו שולחים את גיל ומיכל לטליה אליאב, הגיע הזמן להציע עוד כרטיסים בחינם.

והפעם, אחת הלהקות האהובות על הבלוג – Panic Ensemble.

אחד הרגעים הכי נדירים שקורים לי כמאזין מושבע, הוא כשאני מרגיש שאני חייב לעצור כל מה שאני עושה באותו הרגע (בד"כ קריאה, עבודה, בישול וכו')  ואך ורק להקשיב למוזיקה. הפעם האחרונה שזה קרה לי, היה לפני כשנתיים. בדיוק רכשתי את הדיסק של האנסמבל, והייתי ברכבת בדרכי מהדרום תל-אביבה, כשה-IPOD שלי עצר את השפל שלו על השיר On This Night של הפאניקים. באותו הרגע הנחתי את הספר, עצמתי עיניים, והקשבתי למוזיקה. שינויי הקצב, המילים, המנגינה, השירה והעיבוד פשוט יצרו כל כך הרבה עומס (חיובי!) על המוח שלי, שלא יכולתי להמשיך לעסוק במשהו אחר – רק הקשבתי.

מכאן נולד חודש חצי שבו האלבום לא יצא לי מהריפיטים באייפוד ובאוטו, ואהבה ברמה קנאית להרכב הזה.

האנסמבל הוא אחד ההרכבים הנדירים והמעניינים בנוף האינדי הישראלי. מדובר בחבורה (די גדולה) של אנשים מאוד מוכשרים שמנגנים מוזיקה שאפשר להגדיר איפשהו בין קברט, צועני ומוזיקת עולם עם נגיעות רוקיסטיות. כל זה מתחבר נהדר ומעל הכל מככב הקול המדהים של הסולנית יעל קראוס (שגם יצאה לאחרונה לקריירת סולו עם האלבום "בוטיק"). ההרכב מורכב מרועי ירקוני – פסנתר, לאפטופ, עיבודים, יעל קראוס – שירה,  גליה חי – ויולה, קולות, יונתן לויטל (יהוא ירון, נילי פינק, טליה אליאב) – בס, עומר הרשמן – גיטרות, קולות, בוריס מרצינובסקי (יהוא ירון ועוד) – אקורדיון, דירק קונש – חצוצרה, קולות,  גיורי פוליטי – תופים וכלי הקשה.

הרבה מהטקסטים באלבום הראשון נכתבו על ידי המשוררת קרן אלקלאעי-גוט, ועובדו ע"י רועי ירקוני.

הופעות של האנסמבל הן חוויה בלתי נשכחת מבחינה מוזיקלית, ואם מוסיפים את האיכויות הפרפורמיות של גברת קראוס – מדובר בחוויה לכל החושים.

ביום חמישי הזה, ההרכב מרובה-החברים חוזר להופיע לאחר תקופה ארוכה של שקט תעשייתי. זה קורה לכבוד אלבום חדש שבדרך.  אנחנו מאוד ממליצים לכם להיות שם.

ובשביל להיות שם, כרגיל, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להשאיר תגובה בבלוג, או תגובה\לייק בפייסבוק.

אנחנו מחכים לכם!

אפרכסת