אפרכסת | בלוג מוזיקת שוליים מקומית

מה: סדנת אמן עם ניצן חורש על הצלחה בחו"ל, בית ספר מיוזיק, בן שמן 4, 30.5, 20:00.

*** אזהרה – התוכן הבא אינו הופעה, אבל חשבנו שיעניין אתכם בכל זאת ***

זה מהות החלום הרומנטי של כל מוזיקאי – להצליח לפרוץ מהנישה שהתחלת בה, לצאת את גבולות המדינה שלך ולצאת לטור מעבר לים. ימים\שבועות\חודשים עם הלהקה בואן מסחרי, כל הציוד איתכם, ישנים בדרכים, אוכלים ג'אנק פוד ונחשפים לקהל חדש – בתקווה להגיע לפריצה הגדולה.

אבל איך עושים את זה? פעם טור בחו"ל היה נחלתם הבלעדית של הגדולים שבגדולים, וגם הם הגיעו בד"כ לסיבוב קהילות יהודיות בלבד. בימינו, ימי הכפר הגלובאלי, זה כבר לא בלתי אפשרי לעשות סיבוב DIY בעולם הגדול. אבל איך עושים את זה?
Read more…

מאת: חמוטל רונן

רן ניר טייל בשנים האחרונות הרבה בעולם והופיע על במות גדולות ובפסטיבלים נחשבים, כבסיסט ההרכב אסף אבידן והמוג'וז. עוד לפני ההודעה הרשמית על פירוק ההרכב, ביולי האחרון, כבר השתרבב שמו לפרויקטים אחרים כמו The Wrong Deamons וגם כשותף להפקת אלבום הבכורה של Umlala. בחודשים האחרונים החל לטפטף השם L.F.N.T בהקשר של ניר ועכשיו יוצא אלבום הבכורה של הפרויקט הזה, תחת הנהגתו כסולן ופרונט-מן.

ראשי התיבות הן Live Free Not Troubled, שזה בתרגום חופשי "חיה חופשי ולא מוטרד", או במילים אחרות – חיה כמו פיל.

את החומרים לאלבום החל רניר לכתוב עוד במהלך פעילות הלהקה, בדרכים, תוך כדי סיבובי ההופעות בארץ ובחו"ל. עם הפסקת פעילות הלהקה, חזר לארץ ותוך הסתגלות לשינוי בחייו התחיל לעבוד במרץ על השירים שכתב, להקליט ולכתוב חומרים נוספים. לתהליך הצטרף חברו למוג'וז, המתופף יוני שלג, שעזר בשלבי טרום ההפקה, הלחין שיר אחד וגם מנגן באלבום.

השירים באלבום עוסקים בנושאים שעניינו ונכחו בחייו במהלך תקופת הכתיבה: הלהקה, אהבה ואלכוהול. מה שאולי מסביר גם את שם האלבום Tales Of A Drunken Man, שמכיל עשר רצועות קצרות ומדויקות המגוללות כמה מעשיות על החיים: בדרכים, במחיצת חברי המוג'וז, על הבמות, יחד, לבד, ועם הרבה וויסקי. השירים נוגעים במגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, החל מרוק'נרול עכשווי, בסיסי ובועט, דרך אמריקנה ועד לפולק, וגם מעט נגיעות אלקטרוניקה. כל שירי האלבום בנויים מטקסטים נוקבים, ישירים, דכאוניים-לעיתים, על גבי לחנים קליטים, סוחפים ועשירים בעיבודים.

להקלטות האלבום ולמופע החי הרכיב סביבו רן מעין סופר-גרופ של נגנים מוכשרים מתעשיית המוזיקה המקומית, בהם נגנים מהמוג'וז, הקולקטיב, האחים רמירז ועוד. יוסי מזרחי מהקולקטיב (והדג נחש) חבר להפקת האלבום, ובהחלט אפשר לשמוע בו גם השפעות קולקטיביות.

ביום רביעי הקרוב ישיק רן את האלבום בהופעה חגיגית בבארבי ויארח גם את חבריו למוג'וז-לשעבר, רועי פלד והדס קליינמן. לנו יש שני כרטיסים לחלק לכם. תגובה/לייק/שייר – כאן או בעמוד הפייסבוק שלנו – ואתם בהגרלה, שתיסגר ביום שלישי.

L.F.N.T, רביעי 30.5, בארבי, 21:30.

מה: זה נשמע מעניין על הבר – הרצאה והופעה של רותם בר-אור, סולן להקת theAngelcy. מוצ"ש, 2.6, 19:00, קפה ביאליק. חינם!!!

חברים יקרים, אנחנו ממש מתרגשים לכתוב את המילים האלה! למה? כי ממש בקרוב אנחנו נצא ממאחורי המחשבים בפעם השנייה ונפגוש אתכם בעולם האמיתי. לא, לא מדובר על עוד ערב אפרכסת (בינתיים.. אהם אהם..). מדובר על משהו אחר לגמרי.

במוצאי השבת הבאה (2.6), בקפה ביאליק, בשעה 19:00 וממש בחינם אנחנו נקיים ערב מיוחד במינו  - הרצאה והופעה של רותם בר-אור, הלא הוא האיש מאחורי הקול המחוספס של theAngelcy.
בר אור יגיע לספר לנו על מה הוא השיר בשבילו, מה משמעותו כמוצר מוגמר וכדרך ביטוי, ותוך כדי יתייחס לתהליך היצירה שלו – מימיו כנער אאוטסיידר, דרך התקופה הארוכה שחי כהומלס ונגן רחוב באירופה ועד היום – עת הוא מוקף במוזיקאים, אנשי רוח וחברים. בין הסיפורים והדיבורים הוא כמובן יבצע גרסאות מיוחדות לשיריו, לשירי ההרכב ולשירים של אחרים.

האירוע הוא פרי של שיתוף פעולה מאוד מעניין שנוצר לאחרונה, בינינו לבין פרוייקט שנקרא WIZE. מאחורי השם הזה עומדת חבורה של צעירים, כולם בוגרי 8200, ששמה לה למטרה לשנות את תרבות הבילוי של צעירים בארץ. לפני שאתם מרימים גבה, נספר לכם שבכל ערב שהם מארגנים (ויש הרבה כאלה) יש בין 100-250 איש, והמספרים רק הולכים וגדלים.

Read more…

מאת: חמוטל רונן

צילום: יונתן בירנבאום

אין זה סוד שאבישי אפרת הוא אחד מיקירי הבלוג. מעולם לא התיימרנו להיות לגמרי אובייקטיביים ובכלל, קראתי השבוע מוזיקאי שכתב, שבמוזיקה אי אפשר להיות באמת בלתי משוחדים.

אבישי, שהיה בעבר הגיטריסט של להקת Famous People, פעיל בסצנת המוזיקה התל אביבית מ-2004. תחילת דרכו היתה שונה לגמרי מהפאזה הנוכחית: לפני שנתיים הקליט עצמאית ושחרר לרשת אלבום בכורה אקוסטי בעיבוד מינימליסטי, שהתאפיין בשירי רוק עם השפעות אמריקאיות ובריטיות. בסוף השנה שעברה שחרר שני סינגלים שציינו את המעבר שלו לסגנון חשמלי יותר.

בחודשים האחרונים החל לנגן יחד עם ה"1840s" וביחד הם יוצרים מוסיקה בועטת, הדוקה ומינימליסטית. הלוק הנערי והמעט-תמים-למראה של אבישי יכול להטעות – ההרכב מנגן שירי ‫פּאואר פופ קצרים ומהירים, ועם זאת מלנכוליים ומרגשים, שמשלבים השפעות של ניל יאנג עם אליוט סמית, בעטיפה של הסטוג'ס.

המנגינות הקליטות והפשוטות של אבישי, נגינת הגיטרה הרזה והדוקרנית העטופה בבס נשכני ומתוחכם (אביתר אורן) ובתופים אגרסיביים (אדם בלומנטל), בצירוף נוכחותו הווקלית הייחודית, מייצרים חוויית הופעה פנטסטית.

אחרי חרישה עמוקה של במות ת"א והארץ, נכנסה השלישייה לאולפן ויצאה ממנו עם EP חדש וטרי. כיאה למסורת חג השבועות, הם יגיעו בראשון הקרוב להשיק את ביכוריהם בהופעה חגיגית באוזןבר.

אנחנו שמחים להציע לכם שני כרטיסים להופעה וגם לחלק שני דיסקים במתנה. תגובה/לייק/שייר, כאן או בדף הפייסבוק שלנו – ואתם בהגרלה, שתסגר במוצ"ש.

Avishai Efrat & The 1840s, ראשון 27.5, אוזןבר, 20:30 /// מופע פותח: Not On Tour.

מה: פסטיבל גלוקאלי 3, הופעות חיות של: DAM, Kriminal Project, אבטה בריהון ועמרי מור, ואילנה אליה. יום חמישי, 24.5, 21:00, בארבי, קיבוץ גלויות 52. 80 ש"ח.

מאת: איל פדר

תמיד שנאתי את המושג "מוזיקת עולם". זה התחיל עוד כשהייתי בתיכון, ובהתנשאות בורה ששמורה רק לתיכוניסט שמגלה את עולם הרוק "ידעתי" שהמוזיקה שאני אוהב היא הקרם-דלה-קרם התרבותי, וכל השאר, ובכן, לא. מוזיקת עולם נתפסה בעיני באותם שנים כקוריוז פלצני ותו לו, מעין משהו ששמים ברקע במסעדות יוקרתיות או בפסטיבלים רוחניים.

עם זאת, כשהתבגרתי ונפתחתי לעולמות מוזיקליים חדשים מצאתי את עצמי יותר ויותר נמשך אל הז'אנר הזה. החיפוש אחר הסאונד החדש והמסקרן, אותו חיפוש שהוביל אותי בסופו של דבר אל מחוזות האינדי-שוליים שאנו עוסקים בהם פה בבלוג, גרם ללבי להיפתח גם לצלילים האתניים והמסורתיים של תרבויות מגוונות.שיא המשיכה שלי עד כה היה, כמו שכתבתי לא מזמן, במהלך הטיול שעשיתי לאחרונה בקובה ובבליז. במדינות האלה, שלשתיהן מסורות מוזיקליות מאוד חזקות ומעניינות (סלסה בקובה, פונטה בבליז), מצאתי את עצמי נסחף לסשנים ארוכים של נגינה, שירה ולמידה עם מוזיקאים מקומיים, והתחלתי להקשיב יותר ויותר למלודיות ולמקצבים המסורתיים, גם בצורתם המקורית, וגם כששולבו יחד עם מוזיקה מודרנית.
Read more…

רוקאנדרול מהיר אשר מושפע מסרטים אמריקאיים ישנים, כסף גדול, וגיטרות פנדר. כיף כיף כיף. כך מגדירים חברי The Wake Up Suzzys את הסגנון המוזיקלי שלהם.

עיצוב : גפן רפאלי

הלהקה הוקמה ממש לפני כמה רגעים, בסוף 2011, וכבר צברה קילומטרז' מכובד של הופעות.
בכל רחבי תל אביב, זאת אומרת.

מה עוד? הרמוניות קוליות מופלאות, כבר אמרנו?

חברי הלהקה: יותם שלזינגר (Zoopub), זוהר גינצבורג, וצמד הבאס-תופים הלוהט דן קרפמן ורן יעקובוביץ' (דניאלה ספקטור, רותם אור, בופאלוז).

עיון בוויקיפדיה מלמד שהשיר על שמו קרויה הלהקה לא נבחר סתם כך.

יש בשיר הנ"ל אמריקנה כיפית ושובבה: בחור ובחורה נוסעים לסרט בדרייב אין, נרדמים כי הסרט משעמם – ומתעוררים בארבע בבוקר – וחוששים ממה שיאמרו עליהם; למרות ש*לכאורה* לא היתה ביניהם אינטראקציה פיזית.

שתי אנקדוטות אמריקנה נוספות המיטיבות לתאר את המוזיקה של הלהקה הזו ע"פ השיר:
בשנת 2000 ג'ורג' וו. בוש אמר כי זה הוא השיר האהוב עליו.
דיוויד לינץ' סיפר פעם כי זה היה הסינגל הראשון שהוא רכש אי פעם.

The Wake Up Suzzys צילום : יעל אנגלהרט

ביום שישי הקרוב ישיקו חברי הלהקה אי.פי. טרי אשר זה עתה יצא מהתנור.
נחשו מה? יש לנו שני כרטיסים ושני דיסקים לחלק לכם!
תגובה, לייק או שייר יכניסו אתכם להגרלה שתיסגר ביום חמישי אחר הצהריים.
למה אתם מחכים?

The Wake Up Suzzys, שישי 18.5, אוזןבר, 22:30

מאת : ארז טן ברינק 

את עבודות עפר (אסף חזן ויונתן תורג'מן) הכרתי עוד בראשית 2010. הם היו קטנים וצנועים, וחמושים במכונת תופים וינטאג' ובאדם שפלן אחד. שמתי לב לאיכות יוצאת דופן אצלם, אך לא לגמרי נדלקתי.  מאז לא נתקלתי בהם עד לפני כחצי שנה, עת פנו אלינו לבלוג בבקשה לחלוקת כרטיסים להופעת ההשקה לאלבומם הראשון.

עבודות עפר. צילום : דניאל צ'צ'יק.

בזמנו, לפני ההופעה ההיא, כתבתי : "…אפשר לצרף אותם בקלות לזרם של שירלי קונס, יהוא ירון,איתמר רוטשילד, שלום גד, ויאפים עם ג'יפים. אם לפשט עוד יותר, אפשר לומר שהם נשמעים כמו הבילויים על צמר גפן מתוק…" במהלך אותה הופעה, בה הם כבר היו מצוידים במתופף חי (ברק קראם המעולה), נדלקתי.

אני עדיין עומד מאחורי הקביעה ההיא, אבל חושב שיותר מכל הם מזכירים את הג'ינג'יות. פופ עברי מלנכולי מופק היטב בעל אוריינטציה אלקטרונית/ רוקיסטית, עם ניחוחות אייטיז מובהקים.

 אם יש כאן עוד מקום להתרגשות, הרי שזה בזכות העובדה שלצד האיינג'לסי הנהדרים, וסאן טיילור הנדיר, הם תגלית של הבלוג הזה. ר"ל – יתר ההרכבים אודותם אתם קוראים אותנו משתפכים ומהללים, הם הרכבים אשר קיימים עוד מימי אטמי אוזניים ז"ל.

…ואנחנו לא לבד. לאחרונה גם אורי זר אביב ובן שלו מהארץ גילו אותם וכתבו עליהם בהתלהבות ניכרת.

ביום שלישי הקרוב, יופיעו עבודות עפר בלבונטין 7, ולנו יש שני כרטיסים לחלק לכם. כתבו לנו בתגובות מתי היתה הפעם האחרונה בה הייתם מרוצים מעצמכם. אם זה לא קרה לכם, אל דאגה. גם לייק או שיתוף יכניסו אתכם להגרלה.

עבודות עפר, שלישי 8.5, לבונטין 7 22:30.

*** לכבוד הפסטיבל הבא עלינו לטובה, התחלפנו עם גיאחה ידידינו מהבלוג הנפלא עונג שבת (שאנחנו מקווים שיש לכולכם ב-RSS) והחלפנו חוויות על הנעשה בצפון. כאן תוכלו לקרוא את הגיגיו ולנסות לזכות בזוג כרטיסים, ואצלו בעונג שבת תוכלו לעשות אותו דבר, רק עם מחשבותינו שלנו. נפגש ביער! ***

הזוכים: דוד ומעיין – בדקו את תיבות המייל שלכם. תודה גדולה לכל המשתתפים והמגיבים!

——————————————————————————————————————————————————————
מה: פסטיבל יערות מנשה הרביעי, ימבה הופעות, 4-5.5.12 החל מ-14:00 בצהריים

היי אפרכסתנים, זה לא איל ולא חמוטל ולא ארז. זה גיאחה, מהבלוג ליד. אם אתם רוצים (ובצדק גמור!) לקרוא את הפוסט של איל, אתם ממש מוזמנים, הוא כתב נהדר אצלי בעונג שבת. בתמורה, אני מתארח לרגע אצלו בבית כדי לספר לכם משהו.

לפני איזה שנתיים וחצי הזמין אותי בחור ממש גבוה בשם עומר דיין לבקר אצלו בקיבוץ עין השופט. גדלתי רוב חיי בקיבוץ בגליל העליון וברירת המחדל שלי כיום היא געגועים תמידים לשקט של הצפון, איפה שהבתים נמוכים יותר והשמיים גבוהים יותר והכבישים ריקים יותר. במובן הזה, עצם העובדה שיש פסטיבל עם מוזיקה שאני אוהב במקום כל כך יפה ושליו כמו יערות מנשה מספיקה כדי להביא אותי לשם כל שנה. אבל האהבה האמיתית התחילה באיזה יום אחד, עוד לפני שבכלל הגעתי לעין השופט.

Read more…

לאחר הפסקה ארוכה, חילוף משמעותי בעמדת הגיטריסט, ועם אלבום חדש ומעולה; חזרו THE GIRLS להופעות.

the Girls. צילום: גיא פיטשון

THE GIRLS החלו לנגן על בימות האינדי של תל אביב וירושלים בערך ב-2004. אלבום הבכורה שלהם, Talk to the Pervert, יצא בלייבל האינדי no-distribution  באפריל 2005, וב- 2007 זכה להוצאה מחודשת בגרמניה בקארגו רקורדס. בסוף 2007 יצא ה-אי.פי "rush" בלייבל הלונדוני LOAF. שירים מתוכו זכו להשמעות בתוכניות רדיו מובילות באירופה והמיני-אלבום היה ברשימת ההורדות המומלצות של iTunes UK. האלבום לא נמצא להאזנה ברשת, אך שירים אחדים מתוכו אפשר לשמוע במייספייס. אחרי הופעות רבות באירופה שקיבלו ביקורות אוהדות – אפילו ב NME – זכו הגירלז לחמם את אלוהי הרוקנרול איגי פופ בהופעתו בארץ, בתאריך 07/07/07 (אנקדוטה לא קשורה : ברי סחרוף חגג באותו יום 50 שנה להיווסדו). Read more…

מה: רותם אור במופע טרום-השקה, שבת, 21.4, 22:30, אוזןבר, קינג ג'ורג' 48. 40 ש"ח.

מאת: איל פדר

לאחרונה אפשר לראות את הפנים היפות של רותם אור תחת כל עץ וירטואלי רענן: באתרים הגדולים, בבלוגים הקטנים, בארץ, מעבר לים וכמובן – ברחבי הרשת המסואבת של הפייסבוק. כולם ממהרים להלל, להדר, לפאר ולשבח. אז על מה בעצם כל הרעש הזה?
אולי תתפלאו לשמוע אבל לא מדובר על רעש בכלל. ההיפך הוא הנכון – היצירה של אור היא עדינה, מרגשת, שקטה מלאה ברוך – ומקסימה.
בתור אנשי שוליים יש לנו רתיעה טבעית ממה שזוכה לחשיפה רחבה. אמנם יש לי סופט-ספוט לאינדי מהורהר וחולמני,  אבל במקרה הזה ההייפ מוצדק – היצירה של רותם אור בהחלט יוצאת דופן. היוצרת המיוחדת הזו מצליחה לבלוט מעל השאר עם שילוב של קול יפה, הפקה מהודקת והגשה לא טריוויאלית.
Read more…